לילה/אסף רחמים


בְּמַעֲמַקֵי שָׁמַיִם
דְּיוֹנוֹן לָבָן

מַה מַּבְהִילוֹ בְּשִׁלְהֵי יוֹם
לְמַלֵּא מָרוֹם
בִּדְיוֹ שְׁחוֹרָה

שלג שחור / אילן וייס


כְּשֶׁכֹּל הָאֲחֵרִים חָזְרוּ
הוּא נִשְׁאָר שָׁם, עַל הַיָּרֵחַ                                      
כָּל הַשָּׁנִים בָּאֲפֵלָה הַקְּפוּאָה הַזּוֹ
הֵם כְּבָר לֹא
מְנַסִּים לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ

רָחוֹק, בַּנֹּגַהּ הַכְּחַלְחַל
שֶׁל הַמִּרְקָעִים
הַצְּלָלִית שֶׁלּוֹ
כְּנֶגֶד הַשָּׁמַיִם הַשְּׁבוּרִים
הַאִם הוּא בִּכְלָל זוֹכֵר אוֹתָנוּ?

לִפְעָמִים הוּא פּוֹנֶה
וּכְמוֹ עֲוִית שֶׁל חֲצִי חִיּוּךְ
בַּכִּוּוּן הַכְּלָלִי שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ
כַּמּוּבָן שֶׁזּוֹ יְכוֹלָה לִהְיוֹת
אַשְׁלָיָה, תַּעְתּוּעַ שֶׁל אוֹרְצֵל

הִיא עוֹד מְנַסָּה ,פָּחוֹת וּפָחוֹת
לְהַגִּיד לוֹ
אֲבָל לֹא נִרְאֶה שֶׁהוּא

הוּא כַּנִּרְאֶה כְּבָר שָׁכַח אֶת הַשָּׂפָה שֶׁלָּנוּ
סָפֵק אִם הוּא מְזַהֶה אוֹתָהּ
שְׂפָתֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת כְּמוֹ מִדָּם בַּחֹשֶׁךְ לוֹחֲשׁוֹת,לוֹחֲשׁוֹת

"צַעַד קָטָן לָאָדָם"- הוּא אָמַר,מְצַחְקֵק
זֶה הָיָה מִזְּמַן
כְּבָר כִּמְעַט אַף אֶחָד לֹא
הַאִם וִתַּרְנוּ עָלָיו?
הַאִם הוּא מְאֻשָּׁר?

רָחוֹק רָחוֹק בַּחֲלוֹמוֹת
מַשֶּׁהוּ לוֹחֵשׁ לוֹחֵשׁ
אֲבָל כְּשֶׁאָנוּ מִתְעוֹרְרִים
לֹא נוֹתֶרֶת אַף מִלָּה
לֹא רֶמֶז לְשָׂפָה
רַק פְּתוֹת בּוֹדֵד, יְפֵהפֶה שֶׁל שֶׁלֶג שָׁחֹר.

בדלים / חנה קב רוט


 שְׁנֵי בִּדְלֵי סִיגַרְיוֹת מְחוּצִים בַּמַּאֲפֵרָה
אֶחָד מֻכְתָּם בִּשְׂפָתוֹן
שְׂרִיטָה בְּתַקְלִיט וִינִיל :
לוֹטֶה לֶנְיָה שָׁרָה קוּרְט וַיְיל וּבְּרֶכֶט
יָרֵחַ שֶׁל אַלָבָּמָה מִתְמַזֵּג עִם
בְּדַל יָרֵחַ בַּחַלּוֹן
זֵכֶר נוֹשָׁן  שֶׁל עֶלְבּוֹן
כְּמוֹ דְּקִירָה קַלָּה שֶׁל
זְרִיקַת חִסּוּן
לַזְּמַנִּים שֶׁיָּבוֹאוּ

פועם 21



16/3/2012


"ילד הוא מבוגר עם רגליים קצרות" (יאנוש קורצ'אק)


התעורר / אביב מויאל