אבא / אוה מורסיאנו

מִישֶׁהוּ הִזְכִּיר אֶת אַבָּא שֶׁלִּי
וּמִיָּד עוֹלֶה בְּאַפִּי
רֵיחַ כֻּסְבָּרָה טָרִי
וּמְלָפְפוֹנִים מֻחְמָצִים  שׂוֹרְפִים
מֵהָאַף עַד הָאָזְנַיִם
וְאַחַר כָּךְ תִּשְׁתִי קְצָת מַיִם קָרִים
וְסֶרֶט שֶׁל "פאריד אַל אטראש"
יוֹם שִׁשִּׁי בַּצָּהֳרַיִם
עומרי מָה נִינְּסַּק יָהּ מַאְמָּהּ
אַבָּא מְנַגֵּב אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם
מִסְגֶּרֶת שְׁחוֹרָה
בּוֹכֶה עַל סָבְתָא יַמְנַּה
וַאֲנִי בּוֹכָה מִשִּׂמְחָה
שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי
אַרְיֵה מִנְּיָר

ואין תנובה/ דפנה פרידמן

אַבָּא
מִזֶּה שָׁבוּעַ
שֶׁעַל חָזִי רוֹבֶצֶת
פָּרָה.
לֹא נוֹתֶנֶת חָלָב
סוֹחֶטֶת, מַכְבִּידָה.
שִׁדַּלְתִּי, הִתְחַכַּמְתִּי,
לֹא,
אֵין דֶּרֶךְ לְסַלְקָהּ.
אַבָּא,
כָּאן יוֹשְׁבוֹת
בַּת וְעָלֶיהָ פָּרָה.
לֹא יוֹצְאוֹת לַמִּרְעֶה
רוֹבְצוֹת לְיַד מִטָּתְךָ בְּהַמְתָּנָה.
וְכָל שֶׁנֶּחְלַב זוֹ דִּמְעָה

ילדה של אבא/ נורית פרי

"לְכִי תַּגִּידִי לוֹ שֶׁלֹא יֹאכַל יוֹתֵר מִדַּי.
לָךְ הוּא יַקְשִׁיב"
אָמְרָה אִמָּא וְשָׁלְחָה אוֹתִי וְאֶת צַמּוֹתַי
יוֹנַת דּוֹאַר לָשֵׂאת אֶת דְבָרָהּ.
קְשֵׁה עֹרֶף הָיָה
כְּמוֹ בַּנְּסִיעוֹת הָאֲרוּכּוֹת לַצָּפוֹן, בַּמְּכוֹנִית הַקְּטַנָּה
הָיִיתִי מְעַסָּה אֶת עָרְפּוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת דַּקוֹת,
שֶׁלֹּא יִכְאַב.
"נַסִּי אַתְּ לָתֵת לוֹ לֶאֱכוֹל" אוֹמֶרֶת אִמִּי
כְּשֶׁאָנוּ יוֹשְׁבוֹת מַבִּיטוֹת בְּלִסְתּוֹ הַשְּׁמוּטָה
"לָךְ הוּא יַקְשִׁיב".
וַאֲנִי יוֹנָה קְצוּצַת כָּנָף וְצַמּוֹת
מְנַגֶּבֶת אֶת הַמָּרָק מִסַּנְטֵרוֹ
בְּעוֹדוֹ מַפְנֶה אֶת עָרְפּוֹ
לְאֶצְבְּעוֹתַי הַמִּרַחֲפוֹת