וגר זאב עם כבש/ לאה פילובסקי

יֶלֶד קָטָן וְעִוֵּר שׁוּב נִכְלָא עִם נַעַר אַלִּים וְגָבוֹהַּ בְּחֶדֶר אֶחָד
אֲבָל אַתְּ כְּבָר אֵינֵךְ קְטַנָּה, הַנַּעַר הָאַלִּים שֶׁלְּךָ מֵת, מֵעוֹלָם לֹא הָיִית עִוֶּרֶת.
אֵין קֶשֶׁר בֵּין דָּבָר לְמִשְׁנֵהוּ
וּבֵין שְׁנֵיהֶם לְבֵין הַמְטֹרָפִים הַמַּטְרִידִים
אֶת מְנוּחָתְךָ: הַשָּׁכֵן הַסּוֹטֶה, הַמְּשׁוֹרֵר מֻפְרַע הָאִישִׁיּוּת, כָּל הַשְּׁאָר. חִדְלִי
לִדְאֹג, הֵם אֵינָם מְטֹרָפִים בֶּאֱמֶת, זוֹ רַק צוּרַת הִתְבַּטְּאוּת.
וּבְכָל מִקְרֶה אִישׁ לֹא יִכְפֶּה עָלַיִךְ לְגוּר אִתָּם בְּאוֹתָהּ מַחְלָקָה בְּקָרוֹב.
לְכִי לִישֹׁן, קְחִי כַּדּוּר, הַפְסִיקִי עִם כָּל זֶה
לְכָל הָרוּחוֹת הַחוֹלוֹת.





קיצור שנות התשעים/ לאה פילובסקי


''סגור ספר זה ונסה להחזיר אותו בצינורות
שבהם הגיע אליך''
מאיר ויזלטיר
סָגַרְתִּי אֶת הַסֵּפֶר וְנִסִּתִי לְהַחֲזִיר אוֹתוֹ בַּצִּנּוֹרוֹת שֶׁבָּהֶם הִגִּיעַ אֵלִי,
אֵלָּה שֶׁגַּם גְּדוֹלֵי הַמְשׁוֹרְרִים הַתֵּל-אָבִיבִיִּים לֹא חָזוּ, כְּמוֹ הַצִּנּוֹר
שֶׁהוֹבִיל לְמוֹעֲדוֹן הַתַּרְבּוּת בַּקִּבּוּץ בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים, שָׂם
נִגְמָר יְרִיד הַסְּפָרִים וְרַק אֶחָד נִשְׁאַר לְסַדֵּר בְּתוֹר תּוֹרָן: אוֹתוֹ אִישׁ
שֶׁפַּעַם אָמַר לְמִי שֶׁחִזֵּר אַחֲרֵי שֶׁיַּפְסִיק, כִּי אַחֶרֶת עוֹד אֵעָנֶה לוֹ
וְאֶהֱרֹס לוֹ אֶת הַצּוּרָה עִם כָּל הַסְּפָרִים. הָאִישׁ הַהוּא לֹא רָצָה
לְהַחֲזִיר לִי אֲפִלּוּ שְׁלִישׁ מִמְּחִיר הַסֵּפֶר. בְּכָל מִקְרֶה, בַּעֲבוּר שְׁנֵי
שְׁקָלִים כְּבָר בִּשְׁנוֹת הַתִּשְׁעִים לֹא הָיִיתִי מִקַּבָּלַת קָפֶה וְעוּגָה אֲפִלּוּ
בִּדְרוֹם תֵּל אָבִיב. לְעֻמַּת זֹאת קִבַּלְתִּי אוֹתָם חִנָּם בַּמּוֹעֲדוֹן וְגַם זָכִיתִי
לְהַשְׁאִיר אֶצְלִי אֶת הַסֵּפֶר. הָאִישׁ מִמֵּילָא לֹא הָיָה מֵעֻנְיָן בּוֹ וְהֶעְדִּיף
שֶׁאֶסְתַּלֵּק כְּבָר עִם הַסְּפָרִים שֶׁלִּי וְעִם כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים הַמּוּזָרִים שֶׁאַף
אֶחָד לֹא שָׁמַע עֲלֵיהֶם וְשֶׁאֶתֵּן לוֹ לְהַמְשִׁיךְ לְסַדֵּר וּלְפַזֵּם אֶת הַפִּזְמוֹן
הָאָהוּב עָלָיו: יֵשׁ לִי סִימְפַּטְיָה לַאֲנָשִׁים מִתְיָאֲשִׁים בְּתֵל-אָבִיב.
יָדַעְתִּי שֶׁהוּא מְפַזֵּם וְלֹא רוֹעֵד, שֶׁאַחַר כָּךְ יִשְׁתֶּה וְלֹא יִרְעַד, יְעַוֶּה
אֶת פָּנָיו וְלֹא יִרְעַד,  יִצְחַק וְלֹא יִרְעַד. אוֹיְבֵי הַשִּׁירָה חַסְּרִי מֵיתָרִים
וְאֵין בָּהֶם מָה שֶׁיִּרְעַד.


* / לאה פילובסקי

יוֹרֵד הָעֶרֶב.
לֵאָה עֲדַיִן נִשְׁעֶנֶת
עַל מִשְׁעֶנֶת הַטַּבּוּרֶט*
כִּי הוֹרֶיהָ לֹא סִפְּרוּ לָהּ שֶׁהַטַּבּוּרֶט חֲסַר מִשְׁעֶנֶת.
הִיא נִזְכֶּרֶת בְּצַחֲנַת הַלּוּל
בְּמֶשֶׁק הָעֵזֶר שֶׁל הַשְּׁכֵנִים מִמּוּל
וְלֹא עוֹלֶה בְּדַעְתָּהּ שֶׁבְּקִרְיַת חַיִּים הַלּוּלִים
אִם הָיוּ שָׁם לוּלִים אֵי פַּעַם, נֶעֶלְמוּ עִם עֶרְכֵי הַפּוֹעֲלִים
וּפִנּוּ אֶת מְקוֹמָם לְבֻרְגָּנוּת זְעִירָה.
עַל צַוָּארָהּ מֻנַּחַת הַחֶרֶב הַמֻּשְׁחֶזֶת וְהַקָּרָה
שֶׁל הַמְּצִיאוּת, אֲבָל לֹא אִכְפַּת לָהּ. הִיא אוֹכֶלֶת שׁוֹקוֹלָד בֶּלְגִי וּמְקַנַּחַת
בִּגְבִינָה צְפַתִּית שֶׁהִיא מוֹרַחַת
עַל שְׁתֵּי פְּרוּסוֹת שֶׁל לֶחֶם קַל וְקוֹרֵאת
עוֹד פַּעַם אֶת בּוֹדְלֵר כִּי שׁוּב שָׁכְחָה שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת צָרְפָתִית.

*טַבּוּרֶט - שרפרף.