''בסתיו''

כמה יכולה אשה לחשוב על עצמה בבוקר חמישי / יונה מוסט

בְּלִי לִבְגֹּד בְּאֵרוּחַ יְלָדִים בְּשִׁשִּׁי
וְנִיחוֹחוֹת הַתַּפְרִיט בְּאַפָּהּ, (הַאֵין זֹאת מַרַת דָּאלֶוֵויי?)
וּבְלִי לִנְדֹּד אֶל לֵאָה פִּילוֹבְסְקִי סוֹבֶבֶת וְסוֹבֶבֶת
עַל קְצֵה זְנָבָם שֶׁל הַמִּתְאַבְּדִים בְּעוֹדָם חַיִּים עַל קוֹצִים.
לְהַכְנִיס לַחֲלֻקַּת הַקֶּשֶׁב
אֶת הַיּוֹנִים הַחוֹלְפוֹת אֲלַכְסוֹנִית מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת,
חֲבָל שֶׁחֲתוּלִים לֹא יְכוֹלִים לָעוּף מֵעַל מְבַקְּשֵׁי נַפְשָׁם
עוֹבְדֵי הַמֶּשֶׁק שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים,
כָּאן לְמַטָּה,
אַרְבָּעָה יָמִים וְלֵילוֹת מְיַלֶּלֶת הָאֵם
מְחַפֶּשֶׂת אֶת גּוּרֶיהָ הָאֲבוּדִים,
שְׁלוֹשָׁה רַכִּים וּמְתוּקִים כְּזֶמֶר כַּפְרִי,
מַקִּיפָה חֲצֵרוֹת וְשָׁבָה לִתְחֹב אֶת רֹאשָׁהּ
מִתַּחַת לַמִּבְנֶה הָאֲרָעִי,
בּוֹדֶקֶת אֵצֶל מַאֲכִילַת הַחֲתוּלִים בָּרְחוֹב -
אוּלַי שָׁמְעָה, אוּלַי רָאֲתָה.

בַּטֶּלֶוִיזְיָה מְגָרְשִׁים אָב מְחַפֵּשׂ מִקְלָט לַמִּכְלָאוֹת בַּדָּרוֹם,
וְעַל מִי יִזְרְקוּ אֶת הַיֶּלֶד הַסּוֹבֵב בַּמַּגְלֵשָׁה.

אֲבָל אֲנִי שָׁבָה אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַחָרְפִּית
וְאֶל הַצִּנָּה הַיַּחֲסִית שֶׁל פְּרִיסַת
מַצָּעִים נְקִיִּים.

להתפשט / יונה מוסט

מִפִּתּוּיֵי שֵׂעָר, גַּבּוֹת, אֹדֶם לַשְּׂפָתַיִם
לְהִתְפַּשֵּׁט
מֵחָזִיּוֹת תּוֹמְכוֹת, חֲגוֹרוֹת מְצֵרוֹת,
חוֹנְקוֹת אֶת הָאֶמְצַע הָרוֹצֶה לְהִזְדַּקֵּף
לְהִתְרוֹמֵם מֵעַל הַבֶּגֶד, הַכְּלִי
הַיֹּפִי הַבְּשָׂרִי, הַזּוּגִי
מֵהַחֵן, מִלִּמְצֹא חֵן
בְּעֵינֵי רַבִּים מִתְקַשְּׁרִים
מְתַקְשְׁרִים
מְזַהֲמִים אֶת הַנּוֹלָד – אֶת הַנָּקִי.







וביום החמישי/וביום השביעי/בבוקר ראשון / יונה מוסט

וביום החמישי

מְנַגֵּב עַלְעָלִים מֵאָבָק שְׁרָבִי
מְטַאטֵא נִמְרָצוֹת אֶת הַחוֹל וּמַשְׁקֶה
שׁוֹטֵף רִצְפָּה, סוֹפֵג בִּסְמַרְטוּט,
הַכָּאוֹס נִדְחֶה בִּימָמָה

וביום השביעי

יוֹשֶׁבֶת בְּאַקְוַרְיוּם שֶׁל אוֹר
וְסוֹרֶגֶת תְּרִיסִים,
עֲנָנִים סוֹבְבִים בַּחַלּוֹנוֹת לִכְבוֹדִי 
דְּגִיגֵי שֶׁמֶשׁ מְרַצְרְצִים בַּשֻּׁלְחָן
וַאֲנִי מְאַשֶּׁרֶת צְבָעִים 


בבוקר ראשון

הִתְחַדֵּשׁ אֲוִיר דָּלוּחַ שֶׁל קַיִץ
עַבְדוּת עֲבוֹדָה מִבְּרֵאשִׁית
בְּמַחֲזוֹר קָבוּעַ בֵּין חֹשֶׁךְ לְאוֹר
הָעוֹר מְבַקֵּשׁ לְרוֹקֵן אֶת הַתּוֹךְ
וְלִבְרֹחַ