טַוָּס הַקֶּשֶׁת / מיקי הראל

בְּבוֹא הַיּוֹם אֵלֵךְ לִמְשׁוֹחַ צִבְעֵי בֹּקֶר
אֶפְתַּח בָּרִיחַ חוֹסֵם פּוֹלְשִׁים, אָז
כְּשֶׁאוּכַל לְבוֹנֶן מַחְשָׁבוֹת
אָכִיל עוֹלָם צֶבַע מֻשְׁלָם
אֶחֱזֹר לִימֵי יַלְדוּתִי
אֶרְכַּב עַל זְנָב טַוָּס בְּקֶשֶׁת צְבָעִים
עַל פְּלָטַת חֳמָרִים וּרְצוֹנוֹת מֻשְׁהִים
אֲנִי וְדֻבֵּי פַּנְדָּה זַן נִכְחָד שֶׁצָּרִיךְ לְטַפֵּחַ
יוֹשְׁבִים כְּרַסְתָּנִיִּים, קְטַנִּים
עַל עִשְּׂבֵי תִּבּוּל, מְלַחֲכִים עַד שֶׁיּוֹצֵא עָשָׁן לָבָן
נִזְכֶּרֶת שֶׁעָלַי לְטַפֵּל בַּמִּקְטֶרֶת שֶׁלֹּא תִּסָּתֵם
מוֹתַחַת צַוָּארִי הַקָּצָר וְהֶעָיֵף
מַבִּיטָה בְּעֵין הַתְּכֵלֶת.

לבנה פגומה / אלי יונה

הַלְּבָנָה תָּמִיד יָפָה: גַּם מִצִּדָּהּ
הֶחָשׁוּךְ. גַּם  מִצִּדָּהּ   הַמְּצֻלָּק.
אֲפִלּוּ  הַבּוֹרוֹת   שֶׁלָּהּ   יָפִים.
אֲפִלּוּ     הַתְּהוֹמוֹת.     אֲפִלּוּ
הַחֲטָטִים וְהַפְּצָעִים.   הַלְּבָנָה
תָּמִיד  יָפָה.  גַּם  כַּאֲשֶׁר  הִיא
לֹא  שְׁלֵמָה. גַּם  כַּאֲשֶׁר   הִיא
חֲצוּיָה. לְקוּיָה. פְּגוּמָה. כֵּן אַתְּ

תָּמִיד.

* / פנחס גורשומוב

גַּם אַחֲרֵי קוֹלוֹת הַמָּטָר
יָכֹל פֶּרַח
לְהִשָּׁכַח
אֱמוּנָה כִּי יֵאָסֵף
חוֹצָה אֶת לִבּוֹ
חֶלְקוֹ לָאֲדָמָה
חֶלְקוֹ לַכּוֹכָבִים
חָלָל גָּדוֹל
תּוֹהֶה בֵּינֵיהֶם
וְצוֹלֵל אֶל שֶׁקֶט
בַּמַּעֲמָקִים בְּלִי
נְשִׁימָה
עִם נַאֲקוֹת
לִוְיְתָנִים
וִיְלָלוֹת בּוֹדֵד שֶׁבַּזְּאֵבִים.