לעולם לא מאוחר / מרדכי שרי

אֲנִי עוֹצֵר עִם הָאוֹטוֹ לְצַד הַדֶּרֶךְ
יוֹשֵׁב חִוֵּר כְּמוֹ אֲקָמוֹל
עֲיֵפוּת אֲנִי יָכֹל לִכְתֹּב עַל זֶה סֵפֶר
אֲפִילוּ שִׁיר לֹא הִשְׁאַרְתִּי
מְשֻׁלָּשׁ אַזְהָרָה
שִׂיחֵי הַהַרְדּוּף בַּלַּיְלָה שְׁחוֹרִים
הַמְּכוֹנִיוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עַל פָּנַי
נִרְאוֹת כְּמוֹ נְחִיל מִמִּשְׂחָקֵי הַכֵּס
אֲנִי כַּנִּרְאֶה חוֹלֶה גַּעְגּוּעִים
וְטַבְּעוֹת מַחְשָׁבָה כְּמוֹ רוּחַ פְּרָצִים
מְסַחְרֵרוֹת אוֹתִי
הַקֵּץ הוּא תַּכְלִית הַכָּל
אֲנִי מְחַכֶּה לַשׁוֹטֵר שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתִי
אִם הַכָּל בְּסֵדֶר

בשנה הבאה לא אצפה / גד קינר קיסינגר


בַּשָּׁנָה הַבָּאָה לֹא אֲצַפֶּה.
לַבִּלְתִּי צָפוּי כְּלוֹמַר
הָרִים אֶרְאֶה כְּצֵל הָרִים.
אֲכַסֶּה אֶת הַמַּרְאוֹת.
לֹא אֲדַמֶּה צֵל יָדֵךְ נוֹפֵל
עַל צֵל צִלָּהּ שֶׁל יָדִי.         

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תִּלְמַד אַהֲבָתֵנוּ
לִחְיוֹת בִּמְשׂוּרָה
בְּצִינוֹק מַחְנִיק
עַל קְרֶקֶר צַר 
וְחִבּוּק לַחַץ.

כְּמַרְאוֹת מַרְהִיבִים שֶׁצִּלְּמוּ הַמֵּתִים
וְעַכְשָׁו כְּבָר אֵין לָהֶם שִׁמּוּשׁ
אַדְבִּיק אוֹתָךְ בְּאַלְבּוֹמֵי מֹחִי.
תּוּכְלִי לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁיָּבוֹא לְנַחֲמֵךְ
בַּשִּׁבְעָה
אֶת מַרְאֵךְ הַמַּרְהִיב כְּפִי שֶׁרָאִיתִי
טֶרֶם מוֹתִי וְעַכְשָׁו כְּאוֹצְרוֹת
הַפַּרְעוֹן וּמִקְנַת בֵּיתוֹ וּנְשׁוֹתָיו
עִמּוֹ הוּא נִקְבָּר
בַּחַיִּים בָּאַלְבּוֹם הַמָּהוּהַּ


מה היתה השעה? / נורית פרי


בַּבַּר הַסָּמוּךְ זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁל כּוֹסוֹת מִצְטַלְצְלוֹת
שֶׁל הֲסָבַת מַבָּט
וְעֲרָפֶל
בֵּין גּוּפִים שֶׁאֵין לָהֶם זְמַן וְאֵין לָהֶם חֵפֶץ
תַּחַת הַמָּחוֹג הַגָּדוֹל
נוֹהִים כְּעַכְבָּרִים עִוְּרִים
אַחֲרֵי הֶחָלִיל
מְגַשְּׁשִׁים לַחְזוֹר אֶל הַשָּׁעָה הַהִיא
הָרִאשׁוֹנָה
שֶׁבְּדֶרֶךְ פֶּלֶא הָיְתָה כְּמוֹ זוֹ
הָאַחֲרוֹנָה
רְעֵבָה וְחַסְרַת פָּנִים


פְּקוּקה / מירי גולדווסר

אוֹתוֹ  קָפֶה שֶׁל בֹּקֶר
אוֹתוֹ כָּרִיךְ
אוֹתָה נִימַת קוֹל.
כָּל שָׁעָה וּפְקֻדָּתָהּ
הָרֶגַע הַזֶּה
אֵפוֹד מָגֵן אוֹ חֲנִיטָה
אִטִּית

* / מירי גולדווסר

הָרֶגַע הַזֶּה בּוֹ
שִׂפְתֵי הַשָּׁמַיִם הִוְרִידוּ
בְּחִיּוּךְ לִפְנֵי חֲשֵׁכָה
כִּבְדִיחָה מְכֻבֶּסֶת לִפְנֵי
טְפִיחָה עַל הַשֶּׁכֶם לִפְנֵי פְּרִידָה
קַבְּלִי
אֲנִי מְנַסָּה לְשַׁנֵּן
קַבְּלִי אֶת הַזִּקְנָה.

פְּסִיכוֹזָה /שחף ארז

כְּשֶׁהַפְּנִים מִתְעַרְבֵּב עִם
הַחפְּנִיםוּץ,
כְּמוֹ בִּזְמַן טְרִיפַת הַבֵּיצִים בַּקְּעָרָה.
וְאֵין רֶצֶף אֵרוּעִים הֶגְיוֹנִי, עִם סוֹף, הַתְחָלָה וְאֶמְצַע
אֲנִי זָקוּק לְמַגָּע מוּחָשִׁי, חוּשִׁי,
אֱנוֹשִׁי. שֶׁיְּעַגֵּן אוֹתִי בַּכָּאן וְעַכְשָׁו,
יִבְנֶה מֵחָדָשׁ אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ הָרְעוּעִים שֶׁל
מַמְלֶכֶת הַדַּעַת.
יְחַבֵּר עִם חוּט תְּפִירָה
בֵּין זִכָּרוֹן, טֶמְפֵּרָטוּרַת הַחֶדֶר וּמִשְׁאֶלֶת הַלֵּב.
יִתְפֹּס בְּיָדִי הַנֶּעֱלֶמֶת בִּכְדֵי שֶׁלֹּא
אֶשְׁתַּגֵּעַ. 





מִילִּים בָּרוּחַ / צבי סלע


אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה דֵּי בְּסֵדֶר
יֵשׁ לִי אֵיזוֹ רְתִיעָה מִשִּׁירָה גְּדוֹלָה
לֹא כָּל שִׁיר שַׁיָּךְ מִיָּד לְכָל הָעֵדֶר
יֵשׁ שִׁירִים שֶׁהֵם רַק שֶׁלְּךָ.

אַתָּה כּוֹתֵב דְּבַר מָה וְהַלַּיְלָה
מִבַּעַד לְחֲרַכֵּי תְּרִיסִים יְבֵשִׁים
שׁוּב נִדְחַק סָמִיךְ אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר -
אַךְ לֵיל הֲרַת עוֹלָם הוּא זֶה הַלַּיְלָה
וְאַתָּה אֶל מוּלוֹ כְּבָר רֵיק מִנֶּדֶר
זֶה רַק אַתָּה וְהַמִּלִּים.

אַתָּה כּוֹתֵב עוֹד שׁוּרָה
וּלְרֶגַע אַתָּה שׁוֹכֵחַ
שֶׁאַתָּה כָּאן לְגַמְרֵי לְבַדְּךָ
רַק מִילִּים אוֹבְדוֹת בִּיְקוּם בּוֹרֵחַ
זוֹ שִׁירָה.

נפשו של אמן /יובל למברטו

יֵשׁ לִי בַּנֶּפֶשׁ צִפּוֹר,
צִפּוֹר שְׁחוֹרָה
כְּנָפֶיהָ אֲדֻמּוֹת
וְרֹאשָׁהּ לָבָן,
הַצִּפּוֹר שֶׁלִּי
מִתְיַשֶּׁבֶת לְמַעְלָה
גָּבוֹהַּ בֵּין שְׁנֵי עֲנָפִים
מִסְתַּכֶּלֶת לְמַטָּה
וְקוֹטֶפֶת מִלִּים.
הַצִּפּוֹר שֶׁלִּי
הִסְתּכְּלָה לְאָחוֹר
נִבְלְעָה לְמַטָּה
בְּמוֹרַד הָעֵצִים
שָׁכְבָה עַל הַדֶּשֶׁא
וְאָכְלָה תּוֹלָעִים.

* / עדינה בן חנן

אֲנִי כּוֹתֶבֶת
מֵחוֹפִים שֶׁסְּפִינוֹת חוֹלְפוֹת עַל פְּנֵיהֶם בְּלִי לַעֲגֹן
מֵעֲרָבוֹת שֶׁסּוּסִים דּוֹהֲרִים עַל פְּנֵיהֶן בְּלִי לַעֲצֹר
לִפְעָמִים מִישֶׁהוּ מְנוֹפֵף לִי מִשַּׁיָּרָה חוֹלֶפֶת
בְּמִטְפַּחַת זְהֻבָּה, וַאֲנִי עוֹנָה לוֹ
בְּצָעִיף רָקוּם בַּעֲבוֹדַת יָד מֻקְפֶּדֶת
שֶׁל קְרוֹבִים שֶׁאָבְדוּ לִי
בְּשִׁכְבָה גֵּאוֹלוֹגִית
קְדוּמָה.

מִזֶּה זְמַן רַב
נָטַשְׁתִּי אֶת הַדֶּגֶל שֶׁאָחַזְתִּי בְּחָזְקָהּ
אֵין לִי סִימָנֵי דֶּרֶךְ
גַּם לֹא מַפּוֹת
לַמַּסָּע.

ויהי / נעמה יונג

בְּרֵאשִׁית הָיְתָה הַמִּלָּה
"וַיְהִי",
כְּמוֹ שִׂרְטוּט עַל נְיָר
שֶׁהָפַךְ קַו מִתְאָר
בְּחוּט שְׁפָּגָט
עַל הָאֲדָמָה,
כִּי מֵעָפָר קָם
וְנִהְיָה
בֵּיתִי.

הַמְשִׁיכִי וְנוּעִי / גלעד פיאנקו


אֵלּוּ הֵן אַךְ עֵינַיִם עֲיֵפוֹת,
הַמְשִׁיכִי לִרְקֹד לְמַעֲנִי.
הֲפִיקִי הֲנָאָה מֵרְצוֹנוֹתַי הַחֲבוּיִים, הַכְּלוּאִים בֵּין יְרֵכַיִךְ,
הַמְּמָאֲנִים לְהַחְזִיר לְךָ רְצוֹנוֹתַיִךְ.
תִּרְצִי לֹא תִּרְצִי,
נוּעִי.
לֹא לְמַעַן עֵינַי רְצִיתִיךְ
לְמַעַן יִרְאַת אַהֲבָה.

עָסוּם/ ניקולא יוזגוף אורבך


כְּשֶׁשָּׁב עָסוּם אֶל הַגָּלִיל הַפִּרְאִי
רוּחוֹת עַזּוֹת לָחֲשׁוּ לוֹ סוֹדוֹת שֶׁהֻצְפְּנוּ
בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים
          וְ
          נָפְלוּ
          לָאָרֶץ
                   מְרֻסָּקִים
                                מְדַמְּמִים.
וְכָל יַעֲרוֹת הַגָּלִיל הִשְׁתּוֹלְלוּ כְּחַיָּה פְּצוּעָה
וּפָגְעוּ בְּעַצְמָם כּוֹאֵב כּוֹאֵב.
וְהַר כְּנַעַן הָרָם וְהַגֵּא הִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ
נָמוּךְ נָמוּךְ עַד מְבוֹא הַכִּנֶּרֶת כִּמְאַיֵּם לִטְבֹּעַ
וְעָסוּם הִבִּיט בַּנּוֹף הַמִּתְאַבֵּד
בְּעֵינַיִם קְרוּעוֹת וּבָכָה
בְּכָל הַשָּׂפוֹת שֶׁלָּמַד,
בְּכָל הַדְּמָעוֹת שֶׁאָגַר
וְרַק אַדְמַת הַגָּלִיל כִּסְּתָה
פָּנֶיהָ בְּשִׂיחִים צְפוּפִים צְפוּפִים
שֶׁמָּא יִרְאֶה מוֹעָתַסֵם גַּעְגּוּעֶיהָ
פֶּן יִתְגַּלֶּה לוֹ שֶׁאִמּוֹ הִיא
וּמֵרַחְמָהּ נֶעֱקַר, וְלֹא הָלְכָה אַחֲרָיו
אֶל אֲבַדּוֹן הַגָּלוּת.


מדוזה / אוה מורסיאנו

לֹא חַיָּבִים לָזוּז כָּל הַזְּמָן,
הִיא אוֹמֶרֶת
תְּנִי לַתְּמוּנוֹת לַעֲבֹר בַּקֶּצֶב שֶׁלָּהֶן
מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאֶתְאַמֵּץ לִהְיוֹת
אֶבֶן, מִדְרָכָה, קִיר
לֹא לוֹמַר מִלָּה.
הַבֹּקֶר, עַנְנֵי יוּלִי בְּמַצָּב סְטָטִי
וְגַם הַשֶּׁמֶשׁ צוֹרֶבֶת פָּחוֹת
הַכְּאֵב בַּגַּב הַתַּחְתּוֹן יָרַד לְכַף הָרֶגֶל
וְהִתְנַקֵּז לַחוֹל הַחַם
אֲנִי שְׁקֵטָה כְּמוֹ מֵדוּזָה מֵתָה
אֲנִי מַזִּיעָה פָּחוֹת
סוֹבֶלֶת, אוֹהֶבֶת
פָּחוֹת.

מה אני אומרת / יונה מוסט


תְּנִי לַפֶּצַע לְבַעְבֵּעַ.
זֶה לֹא פֶּצַע, זוֹ שְׂרִיטָה עַל הַיָּרֵךְ 
מִשֻּׁלְחַן הַצָּהֳרַיִם.
אָז תְּנִי לַשְּׂרִיטָה לִשְׂרֹף
זוֹ לֹא שְׂרֵפָה, זֶה אֹדֶם
שֶׁל נְשִׁיקָה מְחֻקָּה,
זוֹ בֵּיצַת קִינְדֶר בְּסוֹף אֲרוּחַת לְבַד
עִם עִתּוֹן.
קוּמִי, הַצְמִיחִי לַבֵּיצָה כַּרְבֹּלֶת.
זוֹ לֹא כַּרְבֹּלֶת, זֶה קְרָב עַל הַמָּסָךְ
מֵהַסַּפָּה, זֶה סֵדֶר נִשּׂוּאִין עִם חָרִיץ
זֶה דֶּבֶק עַל סֶדֶק מֻזְנָח
בַּקַּיִץ הַזֶּה הַקּוֹדֵחַ





* / עופר בור


עַל שְׂפַת הַיָּם בֵּין לַרְנָקָה לְאַיָה נַפָּה 
יֵשׁ יָם שֶׁל טוּרְקִיזִים 
וּצְחוֹק שֶׁל יְלָדִים שֶׁמְּשַׂחֲקִים בַּדֶּשֶׁא כַּדּוּרֶגֶל 
אֶתְמוֹל טִיַּלְנוּ בֵּין הַסְּלָעִים 
רָאִינוּ שַׁבְּלוּלֵי צִנּוֹר וְגַם סַרְטָן נָזִיר
אַלּוֹן הִבְטִיחַ שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד שָׁם בִּשְׁבִילִי,
אֲנִי רָגַשְׁתִּי, לִבִּי טִפְטֵף 
וְהַחִיּוּךְ נֶחְרַץ לִי בַּפָּנִים 

קְצָת הַלְאָה מִשָּׁם 
יֵשׁ שְׁבִיל שֶׁל חַרְצִיּוֹת 
מוֹלִיךְ אֶל מַעֲגָן קָטָן 
מָחָר בַּבֹּקֶר נֵלֵךְ לְשָׁם לִפְגֹּשׁ בַּדַּיָּגִים 
עִם שְׁלַל הַלַּיְלָה 
שָׁלָל גָּדוֹל 
אֲנִי אֶקַּח מֵהַיָּמִים שֶׁפֹּה
לְאֵלֶה שֶׁיָּבוֹאוּ 
כְּשֶׁיָּבוֹאוּ, וְיָבוֹאוּ 
עִתּוֹת רָעָב וְשֶׁבֶר
וְאֶתְעַנֵּג לִי לְמַפְרֵעַ
עַל הַגַּעְגּוּעַ הַצָּפוּי 

חיי מדף/ ריקי כהן

הַבֹּקֶר הַהוּא בַּחֲנוּת הַסְּפָרִים
בְּמֶרְחַק פְּסִיעָה בּוֹדֶדֶת מֵהַגֶּבֶר
שֶׁהֶחְזִיק אֶת סִפְרֵךְ
וְ דִ פְ דֵּ ף
וְעִלְעֵל
וְדִפְעֵל בּוֹ
(לֹא הִשְׁתַּעֵל)
רְגָעִים אֲרֻכִּים

וְאָז הֱנִיחוֹ חֲזָרָה
וְקָנָה סֵפֶר אַחֵר
שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת נוֹרָא
וּבִקֵּשׁ מֵהַמּוֹכֶרֶת הַמְּתֻלְתֶּלֶת לַעֲטֹף לְמַתָּנָה.

עצים/ ריקי כהן

בַּלַּיְלָה, שֶׁהָיָה מְאוֹד לַיְלָה, בַּעֲלָהּ אָמַר: הַרְבֵּה אֲנָשִׁים רוֹצִים לְהוֹצִיא
שִׁירָה עַכְשָׁו, לֹא צָרִיךְ לַחְטֹב עֵצִים בִּשְׁבִיל כָּל אֶחָד כָּזֶה. וְאָז סוֹבֵב אֶת
גֵּווֹ בַּמִּטָּה הַזּוּגִית, וְהִמְשִׁיךְ בִּקְרִיאָתוֹ שֶׁל "הַמְצָאַת הַטֶּבַע" עַב הַכֶּרֶס.
הִיא עָצְמָה עֵינַיִם וְרָאֲתָה חֲטִיבוֹת שֶׁל עֲצֵי מַחַט נֶעֱרָפִים,  יַעֲרָנִים
בַּחֹשֶׁךְ נִרְדָּפִים,  מְשׁוֹרְרִים אוֹחֲזִין בְּמַשּׁוֹרִים,  צִפּוֹרֵי בִּעוּתִים פּוֹרְצוֹת
מִכָּל הַגְּזָעִים,  אֲלָפִים שֶׁל עֲנָפִים קוֹרְסִים. וְהָרֵיחַ הַטָּחוּב שֶׁעָמַד בַּחֶדֶר.

משאלה/ ריקי כהן

הַיַּלְדָּה בּוֹרֵאת בְּדִמְיוֹנָהּ אָחוֹת תְּאוֹמָה.
הִיא מְדַמְיֶנֶת אֶת חַיֶּיהָ לְאָחוֹר
כְּשֶׁהַתְּאוֹמָה לְצִדָּהּ יוֹם וְלַיְלָה
מְשַׁבֶּצֶת אוֹתָהּ בְּכָל קוֹרוֹתֶיהָ:
פֹּה הִיא בְּמִשְׂחָקֶיהָ
עִם הַחֲבֵרָה הַבִּלְתִּי מִתְמַסֶּרֶת,
שָׁם הִיא מִצְטָרֶפֶת לַטִּיּוּל הַמִּשְׁפַּחְתִּי
לְאֶרֶץ אַחֶרֶת.
לֹא אִכְפַּת לָהּ שֶׁתִּהְיֶה דּוֹמָה לָהּ
כִּשְׁנֵי עֲלֵי כּוֹתֶרֶת שֶׁל נַרְקִיס
אוֹ שֶׁתִּהְיֶה הַתְּאוֹמָה-הַלֹּא-זֵהָה
לְמַרְאִית עַיִן.
וּכְשֶׁהִיא מְתָאֶרֶת אוֹתָהּ
חַיָּה
נוֹכַחַת
מַמָּשִׁית
אַתְּ מַתְחִילָה לִרְאוֹת אוֹתָהּ בְּעַצְמֵךְ
כְּשֶׁאַתְּ צוֹלֶלֶת אֶל הָעֵינַיִם
הַנִּפְעָרוֹת, הַבּוֹרְקוֹת
וְהִיא מִשְׁתַּקֶּפֶת בָּהֶן.
אֲגַם הַבְּדִידוּת הָאֵינְסוֹפִי
מִתְרוֹקֵן.

רַכּוּת / אפרתה בנור


הַגַּעְגּוּעַ הַזֶּה שֶׁרוֹצֶה לִפְרֹץ
כְּלַבָּה
מַפָּל אַדִּיר
דַּהֲרַת סוּסִים
רוֹצֶה לְהַדְבִּיק
שָׁנִים שֶׁל חֹסֶר וְהֶעֱדֶר

הַגַּעְגּוּעַ הַזֶּה
שֶׁנָּמֵר מָצוּי בּוֹ
וְגוֹזָל לְבָן נוֹצָה
שֶׁיָּבוֹא בְּרַכּוּת

בני/(שם הכותב שמור במערכת)


אֵינְךָ מַבִּיט יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה.
אַתָּה אוֹכֵל מָנוֹת קְטַנּוֹת וּמְרֻכָּזוֹת,
לֶחֶם שֶׁפַע מְרֻבָּע מְכֻסֶּה בָּאָבוֹקָדוֹ,
טְחִינָה מִשֻּׂמְשׂוּם מָלֵא וְסִילָאן עִם הַקָּפֶה,
תְּמָרִים שֶׁהִנַחְתִּי מְלֵאִים בְּאֱגוֹזִים,
לוֹקֵחַ וִיטַמִינִים,
לוֹבֵשׁ בִּגְדֵּי רִיצָה וְרָץ קִילוֹמֶטְרִים וּמַזִּיעַ,
שׁוֹתֵה מִיץ חֲמוּצִיּוֹת.
גּוּפְךָ מִצְטַמְצֵם
לְמוּל עֵינֵנוּ הַבְּרִיאָה מִתְעַרְבֶּלֶת,
תְּשׁוּבוֹת הוֹפְכוֹת לְחִפּוּשׂ
הַגּוּף לְהַבְדִּיל
בֵּין מִי, אֲנִי, וְאֵיפֹה.
יֵשׁ רֶגַע, וַאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים, קָרוֹב, אוֹחֲזִים, בְּחִיבּוּק עַז.
אַתָּה נָחוּשׁ. אֵין לְךָ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת.
אַתָּה הוֹלֵךְ יָשָׁר
פְּנִימָה,
וַאֲנַחְנוּ בְּעִקְבוֹתֶיךָ.