לעולם לא מאוחר / מרדכי שרי

אֲנִי עוֹצֵר עִם הָאוֹטוֹ לְצַד הַדֶּרֶךְ

יוֹשֵׁב חִוֵּר כְּמוֹ אֲקָמוֹל

עֲיֵפוּת אֲנִי יָכֹל לִכְתֹּב עַל זֶה סֵפֶר

אֲפִילוּ שִׁיר לֹא הִשְׁאַרְתִּי

מְשֻׁלָּשׁ אַזְהָרָה

שִׂיחֵי הַהַרְדּוּף בַּלַּיְלָה שְׁחוֹרִים

הַמְּכוֹנִיוֹת שֶׁעוֹבְרוֹת עַל פָּנַי

נִרְאוֹת כְּמוֹ נְחִיל מִמִּשְׂחָקֵי הַכֵּס

אֲנִי כַּנִּרְאֶה חוֹלֶה גַּעְגּוּעִים

וְטַבְּעוֹת מַחְשָׁבָה כְּמוֹ רוּחַ פְּרָצִים

מְסַחְרֵרוֹת אוֹתִי

הַקֵּץ הוּא תַּכְלִית הַכָּל

אֲנִי מְחַכֶּה לַשׁוֹטֵר שֶׁיִּשְׁאַל אוֹתִי

אִם הַכָּל בְּסֵדֶר

בשנה הבאה לא אצפה / גד קינר קיסינגר

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה לֹא אֲצַפֶּה.

לַבִּלְתִּי צָפוּי כְּלוֹמַר

הָרִים אֶרְאֶה כְּצֵל הָרִים.

אֲכַסֶּה אֶת הַמַּרְאוֹת.

לֹא אֲדַמֶּה צֵל יָדֵךְ נוֹפֵל

עַל צֵל צִלָּהּ שֶׁל יָדִי.         

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה תִּלְמַד אַהֲבָתֵנוּ

לִחְיוֹת בִּמְשׂוּרָה

בְּצִינוֹק מַחְנִיק

עַל קְרֶקֶר צַר 

וְחִבּוּק לַחַץ.

כְּמַרְאוֹת מַרְהִיבִים שֶׁצִּלְּמוּ הַמֵּתִים

וְעַכְשָׁו כְּבָר אֵין לָהֶם שִׁמּוּשׁ

אַדְבִּיק אוֹתָךְ בְּאַלְבּוֹמֵי מֹחִי.

תּוּכְלִי לְהַרְאוֹת לְמִי שֶׁיָּבוֹא לְנַחֲמֵךְ

בַּשִּׁבְעָה

אֶת מַרְאֵךְ הַמַּרְהִיב כְּפִי שֶׁרָאִיתִי

טֶרֶם מוֹתִי וְעַכְשָׁו כְּאוֹצְרוֹת

הַפַּרְעוֹן וּמִקְנַת בֵּיתוֹ וּנְשׁוֹתָיו

עִמּוֹ הוּא נִקְבָּר

בַּחַיִּים בָּאַלְבּוֹם הַמָּהוּהַּ

מה היתה השעה? / נורית פרי

בַּבַּר הַסָּמוּךְ זוֹ הָיְתָה הַשָּׁעָה שֶׁל כּוֹסוֹת מִצְטַלְצְלוֹת

שֶׁל הֲסָבַת מַבָּט

וְעֲרָפֶל

בֵּין גּוּפִים שֶׁאֵין לָהֶם זְמַן וְאֵין לָהֶם חֵפֶץ

תַּחַת הַמָּחוֹג הַגָּדוֹל

נוֹהִים כְּעַכְבָּרִים עִוְּרִים

אַחֲרֵי הֶחָלִיל

מְגַשְּׁשִׁים לַחְזוֹר אֶל הַשָּׁעָה הַהִיא

הָרִאשׁוֹנָה

שֶׁבְּדֶרֶךְ פֶּלֶא הָיְתָה כְּמוֹ זוֹ

הָאַחֲרוֹנָה

רְעֵבָה וְחַסְרַת פָּנִים