כָּל נִדְרֵי שֶׁל אָבִי / עדנה אפק

אָבִי עָלָה לְיִשְׂרָאֵל

‏בֶּאֱמוּנָה,

אַךְ לֹא בָּאֵל.

עֵת נִרְצְחוּ אֶחָיו

בְּטֶבַח טְרוֹם שׁוֹאָה

אֶת גִּנּוּנֵי הַדָּת הִשִּׁיל

עַד לֹא יָדַע.

אָבִי טָרַף בָּשָׂר בְּלוּל גְּבִינָה

וְלַאֲרוּחַת בֹּקֶר

פַּת קִבָּר וְגַם

מִמְרָח טְרֵפָה.

לֶאֱכֹל בְּיוֹם כִּפּוּר

אָמַר: מִצְוָה

אַךְ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים

הָיָה אָבִי עוֹנֵד חֲלִיפָתוֹ

וַחֲפַתִּים

וּמְהַלֵּךְ לְבֵית כְּנָסִים

אֲרָמִית אָבִי לֹא יָדַע

אֶת הַפִּיּוּט עַל פֶּה הָגָה:

כָּל נִדְרֵי וֶאֱסָרֵי וּשְׁבוּעֵי וְנִדּוּיֵי

וַחֲרָמֵי וְקוּנָמֵי וְקוּנָחֵי וְקוּנָסֵי-

וְשָׁב הַבַּיְתָה אַחֲרֵי.

וּבְשׁוּבוֹ הִתִּיר אָבִי אֶת נְדָרָיו

כְּמוֹ חִלֵּץ עַצְמוֹ מִתּוֹךְ חַיָּיו.

סֵדֶר הַלֵיל / לימור אזולאי

מָה שֶׁהִשְׁתַּנָּה בְּלַיְלָה זֶה

בְּלַיְלָה זֶה, כְּמוֹ בְּלֵילוֹת אֲחֵרִים

מִתַּחַת נוּרָה מְאִירָה

זִכְרוֹן דְּמוּתְךָ בַּסָּלוֹן

מֵעַל עֲרֵמַת עִתּוֹנִים.

מָה שֶׁהִשְׁתַּנָּה בְּלַיְלָה זֶה

בְּלַיְלָה זֶה כְּמוֹ בְּלֵילוֹת אֲחֵרִים

מוּל כּוֹסוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

אֲנִי מוֹסִיפָה עוֹד כִּסֵּא עַל גַּלְגַּלִים.

עַכְשָׁיו יִמָּנוּ בַּכִּסְּאוֹת הָרֵיקִים שִׁבְעָה מִסֻּבִּין:

שְׁלֹּשָּׁה שְׁאֵרִים

שְׁתַּיִם אִמָּהוֹת

אַחַת אָחוֹת

אֶחָד אָבִי

שֶׁבַּשָּׁמַיִם

וּבָאָרֶץ.

מָה שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה בַּלֵּילוֹת הַבָּאִים

שֶׁלֹּא כְּמוֹ בַּלַּיְלָה הַזֶּה

אָקוּם וְאֶצְעַד וְיָדַי

מְלֵאוֹת בִּיְלָדַי הַחַיִּים.

לאִישׁ שֶׁכְּבָר אֵינוֹ אֲהוּבִי / אורלי שמואלי

אֲנִי שׁוֹמֶרֶת עַל עַצְמִי עֲסוּקָה,

עֲמוּסָה מִלְּהַרְגִּישׁ.

קוֹלוֹת חֹרֶף נִפְקָחִים בַּשָּׁמַיִם,

עָלֶה אַחַר עָלֶה צוֹנֵחַ.

מִבַּעַד לַחֲרַכִּים מְיַלְּלִים חֲתוּלֵי רְחוֹב

רְעֵבִים כָּמוֹנִי.

כָּאן טִפַּסְתָּ עַל עֵץ הַתּוּת,

קָרוֹב לַצִּפּוֹרִים.

מִן הָעֵץ הַהוּא עוֹדְךָ מַבִּיט בִּי

אֲבָל עֵינֶיךָ אֵינָן מְצַמְצְמוֹת אוֹתִי.

לְקוֹל מִצְהֲלוֹת הַיְּלָדִים

גַּם כִּתְפֵי הָעֲנָפִים הִסְפִּיקוּ לִשְׁכֹּחַ