על ציפור וכף יד / ש.מ.ס

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

רַק צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

 

אִם הָאֶצְבָּעוֹת תִּרְחַקְנָה זוֹ מִזּוֹ

הַצִּפּוֹר תִּפֹּל

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

כַּף יָד הֲמוּמָה

מֵעִקְבוֹת חַיִּים שֶׁהָיוּ וְאֵינָם

 

אִם כַּף הַיָּד תִּסְגֹּר עַל הַצִּפּוֹר

תִּתְאַוֶּה שֶׁתְּהֵא רַק שֶׁלָּהּ

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

טַעַם מַר שֶׁל חֹפֶשׁ שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ

 

אִם אֶצְבַּע תְּאַיֵּם לְהִנָּתֵק

כִּי כָּבֵד מְאוֹד הַמִּשְׁקָל

נְלַטֵּף, נְעַסֶּה

אֶצְבַּע אֶצְבַּע

עַד שֶׁהַיָּד תְּבַקֵּשׁ צִפּוֹר

עַד שֶׁהַצִּפּוֹר תְּבַקֵּשׁ יָד

 

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַצִּפּוֹר לָעוּף

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַיָּד לְהִתְכַּוֵּץ

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

עֹנֶג

רְעָדָה

צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה


* /שירן אורי זאנגי

טוֹב לִי אִתָּךְ.

עֲטוּפָה בְּבִגְדֵי אִכָּר פְלֵמִי

כְּמוֹ אֲדָנִית שֶׁל בַּעַל הַשָּׂדֶה.

בַּרְזֶל נִתָּךְ רָץ בִּזְהַב שַׂעֲרוֹתַיִךְ

לְצַד שִׁפּוּלֵי הָעֹמֶר.

מִקְלַעַת צַמָּתֵךְ סְבוּכָה בְּסָרִיג,

שָׂרִיג שֶׁל שְׂדֵה קָמָה.

טוֹב לִי לִזְרֹחַ אִתָּךְ.

בְּטִיּוּל לֵילִי.

הִשָּׁאֲרִי כָּאן,

עַל יָדִי.

אַל תֵּלְכִי לִלְקֹט בְּשָׂדֶה אַחֵר.

 

שְׂרִיטוֹת אוֹהֲבִים / ניקולא יוזגוף אורבך

בִּלְשׁוֹנְךָ הַמְּחֻסְפֶּסֶת לִקַּקְתָּ

שְׂרִיטוֹת אוֹהֲבִים שֶׁחָקַקְתָּ בְּגוּפִי

בְּלֵילוֹת סוֹעֲרִים

בָּהֶם אֲהַבְתַּנִי בְּמִטָּתִי,

בְּכָל מְאֹדֶךָ, עַד זוֹב דָּמִי בֵּינוֹת צִפָּרְנֶיךָ,

עַד לִמַּדְתַּנִי נִיב אֲהַבְהַבִּים, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי מִחוּץ לְמִטָּתֵנוּ.

 

הַבֹּקֶר, תּוֹפַפְתָּ בַּלָּאט עַל סְדִינֵי מִטָּתִי שֶׁקָּרַעְתָּ

בְּלַהַט תְּשׁוּקָתְךָ וְתַאֲוָתְךָ, וְקָרַבְתָּ עַד מְבוֹא שְׂפָתַי.

עֵינֶיךָ הַתְּכוּלוֹת בָּהוּ בִּי וּבְאֶלֶף עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים

וְלִרְגָעִים כִּמְעַט דִּבַּרְתָּ בִּלְשׁוֹנִי וּשְׁמַעְתִּיךָ מְשׁוֹרֵר לִי פְּסוּקֵי אַהֲבָה

בִּדְמוּת הֶמְיַת נְשִׁימוֹת עֲנֻגּוֹת וְהֶבֶל פֶּה מְמַכֵּר שֶׁנִּסְפַּג בִּנְחִירַי.

כְּנַרְקוֹמָן מְאֹהָב נָשַׁמְתִּי לְקֶצֶב הַלְמוּת לִבְּךָ

וְגִצֵּי אֹשֶׁר נִצְּתוּ בֵּינֵינוּ, כְּמוֹ הָיִינוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי צֹר.

וּבְלַהַט הַתְּשׁוּקָה, כְּשֶׁגָּהַרְתָּ עָלַי כְּגַחַל לוֹחֵשׁ

וְחִרְחַרְתָּ נְעִימוֹת שֶׁנִּסְפְּגוּ בִּי, שָׂרַטְתִּי אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה,

בִּשְׂפַת אַהֲבָתְךָ,

וְחָמַקְתָּ מִמִּטָּתִי בְּזַעַם אֶל הַסָּלוֹן

שָׁם - שָׂרַטְתָּ אֶת הָרָהִיטִים וְהַסַּפּוֹת וְהִשְׁתַּנְתָּ עַל הָרִצְפָּה.