מה אני אומרת / יונה מוסט

תְּנִי לַפֶּצַע לְבַעְבֵּעַ.

זֶה לֹא פֶּצַע, זוֹ שְׂרִיטָה עַל הַיָּרֵךְ 

מִשֻּׁלְחַן הַצָּהֳרַיִם.

אָז תְּנִי לַשְּׂרִיטָה לִשְׂרֹף

זוֹ לֹא שְׂרֵפָה, זֶה אֹדֶם

שֶׁל נְשִׁיקָה מְחֻקָּה,

זוֹ בֵּיצַת קִינְדֶר בְּסוֹף אֲרוּחַת לְבַד

עִם עִתּוֹן.

קוּמִי, הַצְמִיחִי לַבֵּיצָה כַּרְבֹּלֶת.

זוֹ לֹא כַּרְבֹּלֶת, זֶה קְרָב עַל הַמָּסָךְ

מֵהַסַּפָּה, זֶה סֵדֶר נִשּׂוּאִין עִם חָרִיץ

זֶה דֶּבֶק עַל סֶדֶק מֻזְנָח

בַּקַּיִץ הַזֶּה הַקּוֹדֵחַ

רגע / מרדכי שרי

בֹּקֶר טוֹב, אַתָּה נוֹשֵׁם?

כּוֹאֵב לְךָ, אַתָּה עֲדַיִן מְדַמֵּם

וַדַּאי שֶׁכּוֹאֵב

דָרְכוּ עַל מִשְׁקָפֶיךָ לִשְׁבֹּר

נִקְּבוּ אֶת חַיֶּיךָ

אַתָּה יָכוֹל לָגַעַת בַּחוֹרִים הַמְּדַמְּמִים אוֹ

לִשְׁמוֹעַ מוּזִיקָה כְּשֶׁאוֹר

נִכְנָס מִבַּעַד לַחַלּוֹן

אַל תְּצַפֶּה לְיוֹתֵר

הַזְּמַן מֵשִׁיב כָּל דָּבָר

אֶל חֵיקוֹ

הַמָּוֶת שֶׁלְךָ מִמֶּנּוֹ

אַתָּה כָּל כָּךְ מְפַחֵד

כְּבָר אֵרַע

יֵשׁ לְךָ רֶגַע

אֵינְךָ חַיָּב דָּבָר לְאִיש

שמיכה / רוני אדם

אַתְּ לִי חֶבֶל טַבּוּר מִתְהַדֵּק עַל קְנֵה הַנְּשִׁימָה עַד אֵין

בִּי טִיפַּת אֲוִיר לְשִמְחָה

אַתְּ הַפֶּצַע, הַנִּפְעָר, הַנִּקְרָע פַּעַם אַחַר פַּעַם

וְאֵין לִי דֵי מְשָׁחוֹת וּתְרוּפוֹת וְאֵין תַּחְבֹּשוֹת לְכַסּוֹת .

מֻכְתֶּמֶת בְּדַם לֵדָתֵךְ

שְמִיכַת אֲדָמָה אוֹתִי לְאַט מְכַסָּה.