שחף ויאר/ געגועים

אֶת סֵפֶר הַגַּעֲגוּעִים שֶׁלָּנוּ אֲנִי מַחְבִּיא

בַּמְּגֵרָה בֵּין הַגַּרְבַּיִם לַתַּחְתּוֹנִים

עָטוּף בְּשַׂקִּית שֶׁל סוּפֶּרְמַרְקֶט.

 

עוֹד זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתְּ לִי: אֵין אֱלֹהִים,

וְגַם אָמֵרִיקָה לֹא בֶּאֱמֶת קַיֶּמֶת.

הָיִית שָׁם אַתְּ יוֹדַעַת.

 

הָיִית בַּת מְהַגְּרִים עֲצוּבָה, עֵינַיִם חוֹלְמָנִיּוֹת וְחִיּוּךְ מְיֻחָד.

נְסִיכָה נִשְׁכַּחַת בְּבִצָּה, מֻקֶּפֶת דְּרָקוֹנִים וְעַרְפָּדִים צוֹהֲלִים:

הֵם מָשְׁכוּ בְּשַׂעֲרוֹת הַזָּהָב שֶׁלָּךְ, שָׁפְכוּ קֶטְשׁוֹפּ עַל חֻלְצָתֵךְ.

מָצָאתִי אוֹתָךְ בּוֹכָה בַּשֵּׁרוּתִים.

אָהַבְנוּ מֵאָז.

 

וְעַכְשָׁו רַק זִכְרוֹנוֹת יֵשׁ לִי, נִתְפָּרִים בִּי בְּחוּט עָמִיד לַזְּמַן,

נֶעֱטָפִים הֵיטֵב כְּמוֹ בִּנְיָר צִבְעוֹנִי מְרַשְׁרֵשׁ שֶׁל חֲנוּת מַעֲדַנִּים,

כְּמוֹ בְּמַגֶּבֶת רַכָּה לְהִתְכַּרְבֵּל בָּהּ אַחֲרֵי אַמְבַּטְיָה:

לַחֲלֹם אוֹתָךְ וּלְהַחְבִּיא זִכָּרוֹן יָקָר בַּמְּגֵרָה

בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים לַגַּרְבַּיִם.


רני רוזנטל/ אַתְּ מַכִּירָה

 

אַתְּ מַכִּירָה אֶת זֶה שֶׁאַתָּה

מְדַבֵּר לְבֶן אָדָם שֶׁאֵינֶנּוּ וְתוֹפֵשׂ

אֶת עַצְמְךָ בָּאֶמְצַע?

כְּמוֹ שְׁתֵּי חֲבֵרוֹת שֶׁיָּשְׁבוּ

בָּאוֹטוֹבּוּס בְּמֶקְסִיקוֹ

וּכְשֶׁהִתְרַחֵשׁ שֹׁד חָשְׁבוּ בְּקוֹל רָם

אֵיךְ תְּסַפֵּרְנָה לַיְּדִידוֹת בְּאָמֵרִיקָה?

זֶה קוֹרֶה לִי כָּל הַזְּמַן

מַצְחִיק, כְּשֶׁהָיִינוּ יַחַד שָׁתַקְנוּ


ניקולא יוזגוף אורבך/ כִּימְיָה


בְּבֵית אִמָּא כָּל הַחַלּוֹנוֹת פְּתוּחִים אֶל הַחֹשֶׁךְ

וְהַדֶּלֶת הִיא פִּי תְּהוֹם הַמַּעֲמִיקָה וּמַעֲמִיקָה.

הַדֶּרֶךְ מֵהָעוֹלָם לְאִמָּא ... נִסְלֶלֶת בְּכַדּוּרִים דֶּרֶךְ רֹאשָׁהּ

לְאַחַר שֶׁכָּל יֶתֶר הַדְּרָכִים נֶחְסְמוּ בַּהֲצָפָה הַגְּדוֹלָה

מִמֶּנָּה לֹא הִתְאוֹשְׁשָׁה מֵעוֹלָם.

 

 

.