על ציפור וכף יד | שיר מורסיאנו

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

רַק צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

 

אִם הָאֶצְבָּעוֹת תִּרְחַקְנָה זוֹ מִזּוֹ

הַצִּפּוֹר תִּפֹּל

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

כַּף יָד הֲמוּמָה

מֵעִקְבוֹת חַיִּים שֶׁהָיוּ וְאֵינָם

 

אִם כַּף הַיָּד תִּסְגֹּר עַל הַצִּפּוֹר

תִּתְאַוֶּה שֶׁתְּהֵא רַק שֶׁלָּהּ

מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?

טַעַם מַר שֶׁל חֹפֶשׁ שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ

 

אִם אֶצְבַּע תְּאַיֵּם לְהִנָּתֵק

כִּי כָּבֵד מְאוֹד הַמִּשְׁקָל

נְלַטֵּף, נְעַסֶּה

אֶצְבַּע אֶצְבַּע

עַד שֶׁהַיָּד תְּבַקֵּשׁ צִפּוֹר

עַד שֶׁהַצִּפּוֹר תְּבַקֵּשׁ יָד

 

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַצִּפּוֹר לָעוּף

בְּכָל רֶגַע יְכוֹלָה הַיָּד לְהִתְכַּוֵּץ

 

מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?

עֹנֶג

רְעָדָה

צִפּוֹר שִׁיר

עוֹמֶדֶת

עַל כַּף יָד פְּתוּחָה

ציפורים | ארנה גל

בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלֵיכֶן גְּעוּ בָּאֲדָמָה,

דְּרוּכוֹת, נַטְּרוּ סְבִיבְכֶן מֵרַע

מוּכָנוֹת לְנִתּוּר לַאֲוִיר -

לָעוּף.

אִסְפוּ זְרָדִים דַּקִּים,

טְווּ קֵן גָּבוֹהַּ               

מִצְאוּ מָקוֹם

בֵּין לְבֵין

הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם.

סִיסִים מְלַהֲקִים שָׁעוֹת,

נִשָּׂאִים עַל כַּנְפֵיהֶם בָּרוּחַ.

כְּמוֹתָם, עָלַיִךְ לְלַהֲטֵט בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ

עַד יִפֹּל דָּבָר,

עָלַיִךְ לְהַרְחִיב אֶת לִבֵּךְ לַהֱיות הַזֶּה -

 צִנּוֹר דַּק אֶל גּוּף מִתְכַּלֶּה

אֲנִי צוֹפָה בַּצִּפֳּרִים.

 לָהֶן יֵשׁ כְּנָפַיִם.

 

* / נעמה הכט

סַבָּא שֶׁלִּי הוּא עַכְשָׁו

כַּדּוּר פּוֹרֵחַ.

קְרִישׁ דָּם כִּדֵּר אוֹתוֹ,

הַלֵּב פָּרַח.

בַּקּוֹמָה לְמַטָּה מִשְׁתַּדֵּל פְּסַנְתֵּר

מוּל מוֹרָתוֹ הָעַקְשָׁנִית –

לֹא כָּךְ, יַקִּירִי. לֹא כָּךְ.