יְדִיעָה / יעל בלקינד ערן

הַיְּרִיָּה נוֹרְתָה

וַהֲרֵי זֶה הָיָה יָדוּעַ מֵרֹאשׁ

אֲנַחְנוּ הִתְמַדְנוּ בִּשְׁתִיקָתֵנוּ

וְרַק הֵנַדְנוּ בְּרֹאשֵׁנוּ

לְאַט

מִצַּד

לַצַּד

מָשָׁל הָיָה הוּא מְטֻטֶּלֶת הַשּׁוֹקֶלֶת אֶת הַדְּבָרִים

בְּכֹבֶד.

וַהֲרֵי זֶה הָיָה יָדוּעַ מֵרֹאשׁ.

הַכְּלָבִים הֵם רַק כְּלָבִים

הַנְּבִיחָה הִיא רַק נְבִיחָה

וְהַשַּׁיָּרָה

וְאַחַר כָּךְ בָּאָה הַיְּרִיָּה

וַהֲרֵי זֶה הָיָה יָדוּעַ מֵרֹאשׁ.

 

בסך הכל / נורית פרי

הוּא בְּסַךְ הַכָּל מֵת מִמַּחֲלָה

לֹא בַּקְּרָב, לֹא בְּהַקְרָבָה.

הַדֶּגֶל יַמְשִׁיךְ לְהִתְנוֹסֵס

בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן

מִתְעַלֵּם מֵהֶעֱדֵר מַבָּטוֹ הַחוֹלֵף עַל פָּנָיו

בַּדֶּרֶךְ לַגַּן שֶׁל הַיֶּלֶד.

בָּרַדְיוֹ יַשְׁמִיעוּ מַנְגִּינוֹת קִצְבִּיוֹת

וּמַגִּישֵׁי תָּכְנִיוֹת יִתְבַּדְחוּ בֵּינֵיהֶם.

 

הִיא לֹא תִּלְבַּשׁ מַדִּים מַבְרִיקִים

רַק טְרִיקוֹ פְּשׁוּטָה

מֻכְתֶּמֶת מְעַט מֵהָאֹכֶל שֶׁפָּלַט הַתִּינוֹק,

הִיא לֹא תִּמְצָא בַּדֹּאַר מִכְתָּב מְנַחֵם

אוֹ הַמְחָאָה

הוּא בְּסַךְ הַכָּל מֵת מִמַּחֲלָה

נָכוֹן, בְּאֶמְצַע אַהֲבָה

אֲבָל מִמַּחֲלָה

וְזֶה לֹא נֶחְשָׁב

סדקים / תמי קויפמן

 

אֲנִי שׁוֹכֶבֶת פְּרַקְדָּן.

הַסֶּגֶר מְאַגֵּף אוֹתִי מִיָּמִין

וּמִשְּׂמֹאל אֲנִי שׁוֹמַעַת

רַקֶּפֶת בּוֹקַעַת

סֶלַע.

 

תִּרְאִי, תִּרְאִי, אֵיךְ אֶפְשָׁר

לִהְיוֹת רַקֶּפֶת וְלִבְקֹעַ

סֶלַע

אֲנִי אוֹמֶרֶת לִי.

 

מֵעָלַי,

עוֹצְרִים הַשָּׁמַיִם אֶת

נְשִׁימָתָם

מִתַּחְתַּי סְלָעִים נִסְדָּקִים.

 

מִמָּתַי אַתְּ שׁוֹמַעַת סְלָעִים

נִסְדָּקִים,

אֲנִי אוֹמֶרֶת לִי,

מִמָּתַי?