פועם 41

בנים

קח נא את בנך /אחו כהן

קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ

קַח אֶת כָּל אֲשֶׁר-הִשְׁלַכְתָּ

עַל נַפְשׁוֹ,

אֶת עֲרֵמַת הַחֲלוֹמוֹת-שֶׁחָלַמְתָּ

וְעָרַמְתָּ בִּשְׁמוֹ,

קַח אֶת הַמִּגְדָּלִים אֲשֶׁר-בָּנִיתָ לוֹ

לִפְרֹחַ בָּהֶם בָּאֲוִיר וְלִפֹּל מֵהֶם בַּעֲבוּרְךָ

קַח אֶת אֲשֶׁר-נִכְשַׁלְתָּ בּוֹ וְהִתְאַוֵּיתָ אֵלָיו

וְאֶת אֲשֶׁר תֵּעַבְתָּ-בְּךָ וְאָבִיתָ-לוֹ בְכָל מְאֹדְךָ

וּלְמֹרַת רוּחוֹ,

קַח אֶת כָּל אֲשֶׁר-הֵצַקְתָּ לוֹ וְיָצַקְתָּ-בּוֹ

לִנְטֹעַ אוֹתוֹ עָמֹק-עָמֹק בִּפְחָדֶיךָ

שֶׁלֹּא יִשְׂגֶּה מִמְּקוֹמוֹ וּלְבַל יְלַבְלֵב בִּשְׁבִילָיו,

פֶּן יִהְיֶה חָלִילָה טוֹב-אַחֵר וְיוֹתֵר מִמְּךָ לֶאֱלֹהָיו - -

וְלֵךְ-לְךָ אֶל הַמָּקוֹם-שֶׁבּוֹ אֵינְךָ יָכֹל,

וּלְמַד שֶׁהוּא-הִנּוֹ וְשֶׁאֵינוֹ-אַתָּה

וּפְשֹׁט מֵעָלֶיךָ שְׂלָמוֹת שֶׁל טוּב-לֵבָב

שֶׁלָּבַשְׁתָּ בְּאַהֲבָתְךָ-אוֹתְךָ עַל-פָּנָיו

וְהַבֵּט אֶל תּוֹךְ עֵינָיו

וּרְאֵה-אוֹתוֹ כְּמוֹתוֹ עַכְשָׁו

וְהַנָּח אֶת-הַמַּאֲכֶלֶת

וְאֶת-הָאֵשׁ,

וּבִלְבָבְךָ,         בַּקֵּשׁ

סְלִיחָה.

כְּבִידָה / חגית בת אליעזר

כִּשְׁנֵי מָטִים לִפֹּל

נִשְׁעָנִים הֲדָדִית

כָּךְ אַתָּה וַאֲנִי, בְּנִי

הֵם אוֹמְרִים:

יֶלֶד-  מְלֵא חַיִּים

מִמֶּנּוּ תִּבָּנִי

אֲבָל עָלֶיךָ עֹל הֶעָתִיד הַלֹּא נוֹדָע

וְלִי כְּבֵדָה

עֲרְפִּילִית הַזִּכָּרוֹן הַמִּתְאַדָּה

לִבְנִי / נורית פרי

כְּשֶׁאָמַרְתָּ "אַתְּ חוֹפֶרֶת" וְנִמְלַטְתָּ מֵאֲחוֹרֵי

הַדֶּלֶת הַטְּרוּקָה

הִנַּחְתִּי אֶת הַקַּרְדוֹם מִיָּדַי.

נִדּוֹנָה לַעֲבוֹדַת פָּרֶךְ

לָגַמְתִּי מְעַט מַיִם קְפוּאִים,

נִגַּבְתִּי חוֹל מְיֻזָּע מִמִּצְחִי

וְשַׁבְתִּי לְהָכִין בּוֹרוֹת

לִיְתֵדוֹתֶיךָ.

פועם 40

מוקדש לספרה של רות זקצר ''מבואות עיניים'', הוצאת עיתון 77

אֶדֶר / רות זקצר

אַל תְּלַטֵּף אוֹתִי כָּךְ,

חֻקִּי נְפִילַת הֶעָלִים פּוֹעֲלִים גַּם עָלַי

הִנֵּה רָאִיתִי עָלֶה מִשְׁתּוֹלֵל בְּרוּחַ פְּרָצִים

מִתְעַגֵּל

מַמְרִיא כָּל הַדֶּרֶךְ לְמַטָּה

בְּשָׂרוֹ מִכֻסֶּה כִּתְמֶי אַרְגָּמָן

עוֹרְקָיו שְׁחֹרִים

נָח עַל מַצַּע רַקְבּוּבִית

וְאַתָּה תִּסְתַּכֵּל לִי בְּעֵינַיִם

חוּמוֹת וּפְקוּחוֹת

אַחֲרֵי הַסְּתָו

אֶשָּׁאֵר קֵרַחַת מִכָּאן וּמִכָּאן.

מסתור, שיכון 1960 / רות זקצר

בְּגַב עָגֹל נִשְׁעַנּוּ בְּתוֹךְ חֻלִיוֹת בֶּטוֹן שֶׁל

צִנּוֹר בִּיּוּב עַל הָאֲדָמָה,

נֶחְבֵּאנוּ מִן הָאִמָּהוֹת עִם הַמִּסְפָּרִים הַכְּחֻלִּים

שֶׁקָּרְאוּ לָנוּ בִּתְחִנָּה

בּוֹאוּ לֶאֱכֹל, בּוֹאוּ לֶאֱכֹל

בְּעוֹד אָנוּ נִלְחָמִים בַּמַּבָּטִים

מִי יִכָּנַע

מִי יִצְחַק רִאשׁוֹן.

* / רות זקצר

לזכר אבנר אלתר 

אשדות יעקב איחוד

מִי שֶׁרוֹכֵב אַחַר צָהֳרַיִם עַל אוֹפַנָּיו

וְעַל סַלְסִלַּת כִּידוֹנוֹ יוֹשֵׁב יַלְדּוֹ

וְרוּחַ מִזְרָחִית מְלַטֶּפֶת כְּנַף חֻלְצָתוֹ

וּמְנַשֶּׁקֶת רְצוּעַת עוֹרוֹ הֶחָשׂוּף

וְקָנֶה וָגֹמֶא קַדִים בִּמְשׁוּבָה

וּשְׁרַקְרַקִּים יְפֵי כָּנָף מַלְוִים

אוֹתוֹ מִמְּחִילוֹתֵיהֶם בִּגְדַת הַנָּהָר

מַבָּטוֹ יֹאהַב גַּם אֶת בָּתֵּי אוֹיְבָיו מִנֶּגֶד.

תשוקה, פחד מות

"כאן המוות אינו עמוק כל כך. אפשר לעמוד בו".יהודה עמיחי

* / אוה מורסיאנו

מחוה לסרט "7 הסלילים של יונה וולך''

מִמָּה אַתְּ מְפַחֶדֶת

סַךְ הַכֹּל כַּדּוּרִים וְהַרְבֵּה

מִכָּל הַצְּבָעִים

הָאֲדָמָה תַּחֲלִיף שָׁמַיִם מִתְחַלְחֲלִים

רֶשֶׁת שֶׁל קוּרִים אֲדֻמִּים

תַּחֲזִיק אוֹתָךְ

כָּל פַּעַם שֶׁאַתְּ מַחְלִיטָה לִקְפֹּץ

יָרִימוּ אוֹתָךְ לְמַּעְלָה

שֶׁיִּרְאוּ כַּמָּה אַתְּ יָפָה

שֶׁיֹּאהֲבוּ אוֹתָךְ

יִסְלְחוּ לָךְ עַל

שֶׁמָּרַחְתְּ עַל חַיֵּיהֶם

צוֹאַת פָּרוֹת קְדוֹשׁוֹת

חֲזִירִים

אַחַר כָּךְ הֵם יֹאמְרוּ הִיא הָיְתָה מַשֶּׁהוּ

אֲבָל אֶת הַתְּפִלִּין הַמְּלֻכְלָכִים

לֹא יְלַמְּדוּ לַבַּגְרוּת

הֵם יִקְחוּ אֶת יוֹנָתָן וְאֶת הַדֻּבָּה הַגְּרִיזְלִית

יַעַטְפוּ בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ

וְיִקְרְאוּ בְּקוֹל קָטָן מְלַטֵּף

אֲבָל אֲנִי הִרְגַּשְׁתִּי

עַל הַכִּסֵּא בָּאוּלָם

אֵיךְ הַדָּם שֶׁלָּךְ

מַמְשִׁיךְ לְטַפְטֵף.

אהבה / מרדכי שרי

אֲנִי כּוֹתֵב כְּמוֹ שֶׁגֶּבֶר עוֹשֶׂה אַהֲבָה,

בְּעֵינַַַַַַַיִם פְּקוּחוֹת בְּחֹסֶר אַחְרָיוּת.

בּוֹעֵר וּלְשׁוֹנִי נִשְׁלַחַת 

אֶל הָאֹזֶן הַפְּנִימִית שֶׁלָּךְ.

אֲנִי כּוֹתֵב מִשִּׁגָּעוֹן גַּדְלוּת שֶׁל יֶלֶד,

צוֹרֵחַ כִּי הַמָּוֶת לֹא שָׁמַע בְּקוֹלִי.

הַמִּלָּה שֶׁלִּי הוֹרֶסֶת וּבוֹרֵאת. אֲנִי

כּוֹתֵב כִּי נִמְאַס לִי לְהַבִּיט בָּעוֹלָם.

אֲנִי הָעוֹלָם.

אֲנִי כּוֹתֵב כִּי סוּס הָעֵץ שֶׁלִּי אֵינֶנוּ עוֹד.

כִּי הַזִּכְרוֹנוֹת נוֹזְלִים לִי מִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת.

כָּל יוֹם נִשְׁמָט לִי תָּו נוֹסָף מִפָּנַיִךְ.

אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִבְכּוֹת לֹא הָיִיתִי כּוֹתֵב. 

תִּרְאוּ אוֹתִי,

אֲנִי יוֹשֵׁב עֵירֹם בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן,

מַחֲוֶה קִידָה עַל בָּמַת הַמִּטָּה הַזּוּגִית,

רוֹקֵד טַנְגוֹ עַל קֶבֶר הוֹרַי, מְחַסֵּל

בַּקְבּוּק גְּלֶנְפִידִישׁ עִם דּוֹד יִרְמִיָּהוּ

עַל קִבְרִי שֶׁלִּי. תִּרְאוּ 

אֲנִי רֵיק עַד הַתַּחְתִּית. הַפֶּה שֶׁלִּי פָּעוּר.

לֹא דַּי לִי בְּכָל הָאַהֲבָה שֶׁבָּעוֹלָם. 

אֲנִי כּוֹתֵב כִּי אֲנִי עוֹמֵד לָמוּת הַלַּיְלָה, 

אֲנִי כּוֹתֵב כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר.

מְאוּרַת הַמִּלִּים / דן אלבו

לְיַד מְאוּרַת הַמִּלִּים

בַּדֶּרֶךְ הַחוּצָה

מֵעֵבֶר לְקַרְנִית הָעַיִן

בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר בֵּינְךָ וּבֵין הַלֶּחֶם

נֶאֱסָפִים יָמֶיךָ

בֵּין

הֲרִיסוֹת הַמִּלִּים שֶׁלֹּא נֶאֱמְרוּ בְּעִתָּן

רַגְלֵי מֹשֶׁה / יורם סלבסט

רַגְלֵי מֹשֶׁה מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת

מִן הֶעָנָן עַל הַר נְבוֹ

כִּמְעַט נוֹגְעוֹת בְּיַם הַמָּוֶת

אֲשֶׁר קוֹרֵא לוֹ בּוֹא

כֹּחוֹת טְמִירִים מִמֶּנּוּ

אוֹחֲזִים בָּתֵּי שֶׁחְיוֹ

נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הֶהָרִים

אוּלַי מִשָּׁם יָבוֹא עֶזְרוֹ

וַאֲנִי יוֹרֵד אֵלַיִךְ

וּמִשְׁתַּדֵּל לִבְרֹא

אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת

אֵלֶיהָ לֹא אָבוֹא

* / עודד בן דורי

אָדָם צָרִיךְ לַהֲרֹג כָּל יוֹם אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁל אֶתְמוֹל.

שֶׁיִּהְיוּ בְּעֵינָיו כַּחֲדָשִׁים.

אָדָם צָרִיךְ לִצְחֹק

אֶת דַּרְכּוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה

הַטְּרַקְלִין כְּבָר לֹא רָחוֹק

הַתְקֵּן עַצְמְךָ בִּפְרוֹזְדוֹר

רַבִּים הֵם הַהוֹלְכִים אַחֲרֶיךָ

יֵשׁ לִפְתֹּר

אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים

יֵשׁ לִפְרֹם

אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים הַסְּבוּכִים

אוּלַי מִכֹּחַ הַשִּׁגָּעוֹן שֶׁל הַלַּיְלָה

אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ בַּיּוֹם

לָלֶכֶת

כְּמוֹ אָצָן לְמֶרְחָקִים אֲרֻכִּים

שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הַצְּעִידָה

כְּמוֹ אַבְרָהָם הֵבִין הוּא

שֶׁנִּגְזְרָה עָלָיו הָעֲקִידָה

כְּמוֹ חִידָה

בְּלִי הִגָּיוֹן

בְּלִי פִּתְרוֹן

עִם רַעְיוֹן

רְדוּף שִׁגָּעוֹן

שָׁלֵם שֶׁאֵינוֹ נִתָּן לַחֲלֻקָּה

כֻּלְּךָ לָבָן

וּמוּם אֵין בְּךָ

וּכְבָר הִגִּיעַ בֹּקֶר

אֶל מִפְתַּן בֵּיתְךָ

וְאִתּוֹ הַשְּׁאֵלָה

הַבְּרוּרָה מִכָּל

הָאִם כְּבָר הָרַגְתָּ הַיּוֹם אֶת הָאֱלֹהִים שֶׁל אֶתְמוֹל

אבלוציה / אפרת ביגמן

וְהָאָדָם נוֹלָד מִן הַקּוֹף

וְהַקּוֹף מִן הַצִּפּוֹר

וְהַצִּפּוֹר הַָיְתָה תֹּהוּ

וְרִשְׁרוּשׁ כְּנָפֶיהָ רִחֵף בַּחֹשֶךְ,

שׁוֹמֵר שֶׁלֹּא לִפּוֹל לַתְּהוֹם.

הַרַעַשׁ הוֹלֵךְ וְחָזֵק,

וּטְפִיחוֹת כְּנָפֶיהָ

מְהַדְהֵדוֹת שׁוּב וָשׁוּב

וְהִדְהוּדָהּ מִתְרַחֵק וְהוֹלֵךְ

וְנִשְׁכָּח

בִּבְלִיל שֶׁל נוֹצוֹת

שֶׁיֵּהָפְכוּ לְפַרְוָה

שֶׁתִּהְיֶה לְשֵֹעָר

שֶׁסּוֹפוֹ לְעָפָר.

אהוּבִי שלא / מאיה וינברג

אֲהוּבִי שֶׁלֹּא אָהַבְתִּי עַד הַסּוֹף אַף פַּעַם

שֶׁלֹּא נָתַן.

כְּמוֹ הֵרָיוֹן שֶׁלֹּא צָלַח וְנִשְׁאַר עֻבַָּר

מוּמְיָה, חוֹסֵם אֶת הָרֶחֶם לְתָמִיד.

אֲהוּבִי שֶׁבָּחַרְתִּי בְּהֶפְקֵר

בְּהֶסַּח הַדַּעַת וְלֹא שִׁעַרְתִּי

אֵיךְ אֲשַׁלֵּם אֶת מְחִיר הַטָּעוּת

מִבְּלִי יְכֹלֶת לַעֲמֹד עַל הַמִּקָּח.

אֲהוּבִי הַחַלָּשׁ, הַפַּחְדָן

קְצַר הָרֹאִי. שֶׁאֵינוֹ אֲמִתִּי

וְאֵינוֹ חֲלוֹם, מִין חַיָּה מוּזָרָה

שֶׁנָּפְלָה לִי הַזְּכוּת לְהַכִּיר וְאָז

לְאַבֵּד בְּלִי הַחֶסֶד לִשְׁכֹּחַ.

מִלְּפָנִים.

*/ אפרת ביגמן

אֲחַבֵּק אֶת גֶּזַע הָעוֹלַָם

בְּאֶצְבָּעוֹת עֲגַלְגָּלוֹת,

וְכַדּוּרוֹ הַתָּכוֹל אַטְמִין

מִתַּחַת לְבִטְנַת שִֹמְלָתִי.

אֶעֱלֶה עַל ֹשְרַפְרָף וְאֶקְרָא בְּאָזְנוֹ: "רוֹצָה! רוֹצָה! רוֹצָה!"

אֲנַדְנֵד לוֹ עַד ֹשֶיָּבוֹא סוֹף כָּל סוֹף,

עַד ֹשֶיִּהְיֶה כְּבָר מוּכָן

לִהְיוֹת רַק ֹשֶלִּי.

רוֹכֶבֶת / לורן מילק

רוֹכֶבֶת עַל הַסּוּסָה שֶׁל הַיָּרֵחַ,

אֱלֹהִים מְשַׂחֶקֶת בְּרַחְמִי

וַאֲנִי מְנַחֶשֶׁת אֶת צִירֵי הַכְּאֵב.                  

עוֹלָה, יוֹרֶדֶת, נוֹשֶׁכֶת וְנוֹחֶשֶׁת,

בְּשֶׁקֶט, עַל בְּהוֹנוֹתַיִךְ

אֱלֹהִים,

לָשׁוּב לִהְיוֹת תִּינֹקֶת.

מַכִּירָה אֶת אִמָּא

לְפִי הַבְּרִיזָה עַל קַו הָעֹרֶף

וְהַחֲגוֹרָה הַקְּשׁוּרָה מִלְּפָנִים.       

פער / ורד זינגר

רַק עַל הַפַּעַר

בֵּין

מַה שֶּׁיֵּשׁ

לְבֵין

מַה שֶּׁאֵין

אֲנִי כּוֹתֶבֶת.

קָסוּם וּמֻפְלָא הוּא

הַפַּעַר,

עָמֹק וְנֶחֱשָׁק.

אֲנִי עוֹרֶגֶת

אֵלָיו,

אֲנִי הוֹרֶגֶת

בְּדַרְכִּי

אֵלָיו.