שוב ושוב את מכה בחלון / נחמה נבון

שׁוּב ושוּב אַת מַכָּה בַּזְּכוּכִית

צִפּוֹר קְטַנָּה לֹא חֲכָמָה בִּמְיֻחָד

מְטִיחָה אֶת גּוּפְךָ בִּפְרָאוּת מַמְשִׁיכָה לַחֲבוֹט עַד כְּלוֹת 

כְּאִלּוּ בֶּאֱמֶת סִכּוּי גּוֹבֵר עַל סִכּוּן.

עַד כְּדֵי כָּךְ אֵינֵךְ מַבְחִינָה בֵּין הָאֶפְשָׁרִי

לֶחָסוּם. וְאוּלַי זֶה

הַיֵּאוּשׁ הַגָּדוֹל מֵהַחוּץ הַפָּרוּץ

וְלָמָּה כָּל הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בַּזְּגוּגִית בּוּעוֹת בּוּעוֹת מִתְנַפְּצוֹת

מוּל פָּנַי בְּפָנַי, זוֹלְגוֹת,

אֵיךְ הֵן זוֹלְגוֹת

הַטָּעֻיּוֹת הָאֵלֶּה שֶׁאֵין לְהָשִׁיב טָעֻיּוֹת שֶׁאֵין בְּכֹחִי לְהָשִׁיב וְלָמָּה

אֶת הַנַּעֲשָׂה אֵין לְהָשִׁיב 

אִם לֹא תַּפְסִיקִי מִיָּד כָּאן וְעַכְשָׁיו 

עיט בראש מורכן / עדנה גורני

עוֹמֵד עַל גָּדֵר.

בְּרֶגַע אֶחָד, כְּעִפְעוּף עַיִן,

גַּם אֲנִי רַכָּה, נוֹצוֹתַיי פְּעוּרוֹת.

מַטָּה רֹאשׁ אֶל עַיִט,

הַכְּנָפַיִם שֶׁלִּי אֶצְלוֹ,

מִשְׁתַּהֶה בְּטֶרֶם פְּרִישָׂתָן.

הוּא רוֹאֶה אוֹתִי רוֹאָה אוֹתוֹ

וְאֶת הַגָּדֵר,

בָּהּ נְעוּצוֹת פִּסּוֹת פְּלַסְטִיק נוֹשָׁנוֹת,

שְׂדֵה מְלוֹנִים מוּאָר בְּצָהֹב-שָׁחֹר שֶׁל לַהֲקַת זַהֲבָנִים,

וְחֹם יָבֵשׁ בּוֹזֵק מֶלַח,

מַרְטִיט אֶת הָאֲוִיר, אֶת הֶהָרִים,

אֶת הָרֹאשׁ הַמֻּרְכָּן.

השיר יופיע בספר שיריה הראשון של עדנה גורני בהוצאת עולם חדש

כשיצאתי ממך / אביה עוזני

כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמֵּךְ

יָצְאָה צִפּוֹר מִן הַגָּדֵר הַחַיָּה

צִפּוֹרֶת לֹא גְּדוֹלָה, קְצוֹת כְּנָפֶיהָ כְּחֻלִים וְצַוָּארָהּ אָרֹךְ וְצָר.

לְרֶגַע אֶחָד הֵישִׁירָה בִּי מַבָּט (אֵין זֶה עִנְיָן שֶׁל מַה בְּכָךְ לַצִּפּוֹרִים,

לְהֵישִׁיר מַבָּט בָּאֲחֵרִים)

וְחָזְרָה לְנַקֵּר פֵּרוּרִים מוּל בֵּיתֵךְ.

רָצִיתִי לַחְזֹר אֵלַיִךְ

לְסַפֵּר בַּצִּפּוֹר שֶׁלִּי

שֶׁאֵין בְּיָדִי אֶת שְׁמָהּ

אוֹ דְּמוּתָהּ בִּמְלוֹאָהּ

וְרַק לְרֶגַע אֶחָד נִלְכְּדָה בִּכְלוּב צַלְעוֹתַי

רִפְרְפָה וְהָלְכָה.