בהשראת יהודה
עמיחי
אַתָּה מְשׁוֹטֵט עִם שְׁלֹשָׁה
אוֹ אַרְבָּעָה
בַּחֶדֶר
הָלוֹךְ וָשוֹב וְחוֹזֵר
נִזְהָר בֵּין הַקּוֹצִים
סוֹגֵר אֶת הַחַלּוֹן מֵסִיט אֶת הַוִּלּוֹן
כּוֹשֵל לְתוֹךְ כֻּרְסָה
מַחְשְׁבוֹתֶיךָ מַכְהוֹת אֶת שְׂעָרְךָ הַלָּבָן
עוֹטְפוֹת אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהִתְיַּשְׁבוּ עַל לִבְּךָ.
אַתָּה עוֹקֵר מִתּוֹךְ אָזְנֶיךָ אֶת מַכְשִׁיר הַשְּׁמִיעָה
שׁוּם דָּבָר שֶׁהֵם יָּגִידוּ לֹא יְשַׁנֶּה
עַכְשָׁו
אֲחוֹתִי,
יֵשׁ
רְגָעִים בְּחַיַּי הָרְגִילִים מִדַּי
מוּל
שִׁמְמוֹן הַנּוֹרְמָלִיּוּת
אֲנִי
מוֹצֵאת לִי מָקוֹם בְּשׁוּלֵי
שִׂמְלָתֵךְ
הַמְּרַשְׁרֶשֶׁת מְשֻׁגַּעַת צְבָעִים
מַחְרוֹזוֹת
אַבְנֵי קְרִיסְטָל תְּלוּיוֹת עַל צַוָּארֵךְ
וַעֲגִילֵי
אַרְגָּמָן כְּבֵדִים מַדְגִּישִׁים קַו עִפָּרוֹן שָׁחֹר מִתַּחַת לָעֵינַיִם.
אֲנִי
מִתְנַדְנֶדֶת עַל חוּט פָּרוּם בַּמַּכְפֶּלֶת הַיְּשָׁרָה כְּפֶלֶס
שֶׁתָּפְרָה
לָךְ אִמָּא
כְּמוֹ
שֶׁצָּרִיךְ
קְצָת
מִתַּחַת לַבֶּרֶךְ.
''הַלָּבָן הַזֶּה
יוֹצִיא אוֹתִי מִדַּעְתִּי''
יונה וולך מתוך '' כְּלָבָן''
הַלַּח
הַזֶּה, הַמְּלֻכְלָךְ
הַבֹּהַק
הַמְּסַנְוֵר בַּתְּרִיס וּבָחַשׁ
הַמְּכוֹנִיּוֹת
הַזּוֹחֲלוֹת בַּצֹּמֶת
מִתַּחַת
לַמִּטְבָּח, לָעוֹר, אָבָק
עַל
מַדָּפִים וּמַחְזִיקֵי מַדָּפִים וְצִדֵּי הָרֹק
וְהֶעָלִים
לְשֶׁעָבַר יְרַקְרַקִּים (מָה שֶׁעָבַר)
נִגְרָפִים
מַרְקִיבִים עַל רִצְפַּת הַסָּלוֹן
וְהַמַּטְאֲטֵא
הֶעָקוּם
וַאֲנִי
הַפָּגוּם מִלְּכַתְּחִלָּה
אֵין
מָה שֶׁ
יָזִיז
אֶת הָאֲוִיר
אֵין
מָה
