רַגְלֵי מֹשֶׁה / יורם סלבסט

רַגְלֵי מֹשֶׁה מִשְׁתַּלְשְׁלוֹת
מִן הֶעָנָן עַל הַר נְבוֹ
כִּמְעַט נוֹגְעוֹת בְּיַם הַמָּוֶת
אֲשֶׁר קוֹרֵא לוֹ בּוֹא

כֹּחוֹת טְמִירִים מִמֶּנּוּ
אוֹחֲזִים בָּתֵּי שֶׁחְיוֹ
נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הֶהָרִים
אוּלַי מִשָּׁם יָבוֹא עֶזְרוֹ

וַאֲנִי יוֹרֵד אֵלַיִךְ
וּמִשְׁתַּדֵּל לִבְרֹא
אֶת הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
אֵלֶיהָ לֹא אָבוֹא

2 תגובות:

  1. שיר יפה מצא חן בעיני החיבור הטרס -זמני בן תחושת המשורר על החמצה לבין תחושתו של משה המנהיג הדגול , שעשה הכל כדי ליצור את האומה ולתת לה חוקים ומצוות כדי להפוך את שבט העבדים לאומה מלוכדת בעלת אופי לאומי -אחיד ותודעה של אומה מלוכדת.
    תחושת ההחמצה של משה והמשורר תחושה משותפת על החמצה שלא יוכלו להגיע אל הארץ המובטחת למרות שעשו הכל על מנת לוודא את קיומה של אומה שכזאת.(אומה אוטופית אומה שהיא דוגמא ומופת לאומות העולם ,ארץ זבת חלב ודבש ואומה מלוכדת היושבת לבטח בארצה)
    החיבור שהוא לא רק היסטורי אלא רגשי הוא יפה בעיני , ועל כך אמרו חכמנו :"מעשה אבות סימן לבנים" -לא רק מעשה גשמי אלא גם בתחושות .
    השיר הזכיר לי את שירו היפה של חיים גורי ///ירושה .
    שאף הוא מתאר מעשה עבר המוזכר בתורתנו הקדושה , כמעשה אבות סימן לבנים(או לעתיד לבוא)
    חיים גורי מתאר בשירו את סיפור העקדה ובסופו אומר:"
    "יצחק כמסופר,לא הועלה קרבן
    הוא חי ימים רבים,
    ראה בטוב,עד אור ימין כהה
    אבל את השעה ההיא ,הוריש לצאצאיו ,
    הם נולדים
    ומאחלת בליבם.

    השבמחק