שחף ויאר/ געגועים

אֶת סֵפֶר הַגַּעֲגוּעִים שֶׁלָּנוּ אֲנִי מַחְבִּיא

בַּמְּגֵרָה בֵּין הַגַּרְבַּיִם לַתַּחְתּוֹנִים

עָטוּף בְּשַׂקִּית שֶׁל סוּפֶּרְמַרְקֶט.

 

עוֹד זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתְּ לִי: אֵין אֱלֹהִים,

וְגַם אָמֵרִיקָה לֹא בֶּאֱמֶת קַיֶּמֶת.

הָיִית שָׁם אַתְּ יוֹדַעַת.

 

הָיִית בַּת מְהַגְּרִים עֲצוּבָה, עֵינַיִם חוֹלְמָנִיּוֹת וְחִיּוּךְ מְיֻחָד.

נְסִיכָה נִשְׁכַּחַת בְּבִצָּה, מֻקֶּפֶת דְּרָקוֹנִים וְעַרְפָּדִים צוֹהֲלִים:

הֵם מָשְׁכוּ בְּשַׂעֲרוֹת הַזָּהָב שֶׁלָּךְ, שָׁפְכוּ קֶטְשׁוֹפּ עַל חֻלְצָתֵךְ.

מָצָאתִי אוֹתָךְ בּוֹכָה בַּשֵּׁרוּתִים.

אָהַבְנוּ מֵאָז.

 

וְעַכְשָׁו רַק זִכְרוֹנוֹת יֵשׁ לִי, נִתְפָּרִים בִּי בְּחוּט עָמִיד לַזְּמַן,

נֶעֱטָפִים הֵיטֵב כְּמוֹ בִּנְיָר צִבְעוֹנִי מְרַשְׁרֵשׁ שֶׁל חֲנוּת מַעֲדַנִּים,

כְּמוֹ בְּמַגֶּבֶת רַכָּה לְהִתְכַּרְבֵּל בָּהּ אַחֲרֵי אַמְבַּטְיָה:

לַחֲלֹם אוֹתָךְ וּלְהַחְבִּיא זִכָּרוֹן יָקָר בַּמְּגֵרָה

בֵּין הַתַּחְתּוֹנִים לַגַּרְבַּיִם.


תגובה 1: