חפיפה / רות גזית ארגוב

הַשֵּׂעָר נִרְאֶה נוֹרָא, אָמְרָה הַלָּקוֹחָה

וְהִתְמַסְּרָה בְּעֹנֶג לַקִּרְצוּף,

שְׁבוּעַיִם לֹא חָפַפְתִּי בִּגְלָל חוּ"ל

וְעוֹד הֶפְרֵשׁ טֶמְפֶּרָטוּרָה שֶׁכָּזֶה מִמִּינוּס עֶשֶׂר לְעֶשְׂרִים, אֲבָל

 כָּאן הֲכִי טוֹב  כָּאן הֲכִי טוֹב

נָכוֹן,  כָּאן  טוֹב.  שֶׁמֶשׁ חֹרֶף מְצִיפָה אֶת הַשֻּׁלְחָן שֶׁל יוּלְיָה

שֶׁעוֹשָׂה לִי מָנִיקוּר וּמְעַסָּה לַחוּת לְעוֹר סָדוּק

כְּמוֹ סַבָּא שֶׁהָיָה מוֹרֵחַ לִי קְרֶם גּוּף בְּשֶׁמֶשׁ הַשַּׁבָּת

לְקוֹל הֶמְיָת הַצּוֹצָלוֹת שֶׁבַּחַלּוֹן

וְהַפָּתִיחַ-מְכוֹנַת-כְּתִיבָה בָּרַדְיוֹ שֶׁנִּשְׁמַע נִצְחִי כְּמוֹ הַיּוֹנִים

כְּמוֹ פַּעַם,       לִפְנֵי שֶׁהִתְבַּיַּשְׁתִּי בְּגוּפִי

לִפְנֵי הַיְּדִיעָה שֶׁעוֹד יַגִּיעַ זְמַן שֶׁאֶצְטָרֵךְ

לִשְׁלֹף שְׁטָרוֹת בִּשְׁבִיל לִטּוּף