בַּמִּטְבָּח / עפרה קליגר

אֲנִי יוֹשֶׁבֶת מוּלְךָ בַּמִּטְבָּח
לְפָנֵינוּ סִפְלֵי קָפֶה
וּבֵין לְגִימָה לִלְגִימָה
אֲנִי מַבִּיטָה לְתוֹךְ עֵינֶיךָ.
רֶגֶל אַחַת עַל בִּרְכֶּיךָ
וְרֶגֶל שְׁנִיָּה מַמְתִּינָה
עַל הָרִצְפָּה.
הַחִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ  מְפַזֵּר
אַבְקְנֵי שִׂמְחָה בְּפָנַי.
כַּמָּה כּוֹחַ טָמוּן בָּהֶן
לְחַטֵּא כָּל זִהוּם הַנִּנְעָץ בַּבָּשָׂר.

בְּרֶגַע זֶה
הַחִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ מִתְגַּלְגֵּל
הוֹפֵךְ לְאַדְווֹת צְחוֹק
וְהֵן מַחְלִיקוֹת מֵעֵינֶיךָ אֶל עֵינַי
וְנִשְׁבָּרוֹת נָחוּשׁ  וּמַר אֶל חוֹף.
אֲנִי אוֹסֶפֶת אֶת רַגְלִי הַשְּׁנִיָּה
מְנִיחָה עַל בִּרְכֶּיךָ
לְהִתְפַּלֵּשׁ בַּשִּׂמְחָה .

2 comments:

  1. עפרה שלום!
    הנושא "מזון ונחמות" מזמין לחבר רגשות עם שלל ביטויי החושים, המוח והגוף.
    לעניות דעתי התיאור היפה של "הַחִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ מְפַזֵּר/
    אַבְקְנֵי שִׂמְחָה בְּפָנַי." אינו זקוק לחיזוק או השוואה מתחום הרפואה או-ו תורת החומרים של המטבח המשובח; "כַּמָּה כּוֹחַ טָמוּן בָּהֶן/ לְחַטֵּא כָּל זִהוּם הַנִּנְעָץ בַּבָּשָׂר."
    הבית השני יפה וזורם עד שההיגיון של שפת השיר -"הַחִיּוּךְ בְּעֵינֶיךָ מִתְגַּלְגֵּל..", נתקע ב-"וְנִשְׁבָּרוֹת נָחוּשׁ וּמַר אֶל חוֹף." לתחושתי, התיאור - נחוש ומר, אינו נשמע ממין העניין, אך כמובן על טעם וריח אין להתווכח.
    להוציא את דימויי התבלינים הנ"ל, השיר מרגיש לי, רגיש, פתוח ואופטימי.
    בברכה ~ רוחה


    הבית השני

    השבמחק
  2. נפלא, המטבח הוא מקום נהדר לשמחה, והתמונה שאת מתארת משמחת גם אותי הקוראת. תודה!

    השבמחק