בורא / חנה קב רוט

הוּא מוֹתֵחַ קַוֵּי שָׁמַיִם כְּחֻלִּים בְּהִירִים
וְקַו אֲדָמָה חוּם כֵּהֶה
מַטְלִיא אֶת הָרָקִיעַ בָּעֲנָנִים אֲפֹרִים
וּמַזְרִיחַ שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה בַּמֶּרְכָּז
מַצִּיב עַל הָאָרֶץ בַּיִת מְרֻבָּע,
גַּג מְשֻׁפָּע, שְׁנֵי חַלּוֹנוֹת וְדֶלֶת בֵּינֵיהֶם.
לְיַד הַבַּיִת מִשְׁפָּחָה :
אַבָּא וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם
אִמָּא וְרֹאשָׁהּ בֶּעָנָן
וּבֵינֵיהֶם יֶלֶד קָטָן
בְּגֹבַהּ הַבַּיִת
הוּא מְעַבֶּה אֶת הָאֲדָמָה
בְּדֶשֶׁא וּפְרָחִים
כָּל פֶּרַח בְּצֶבַע שׁוֹנֶה
בְּעִפָּרוֹן דַּק, מְרֻכָּז וְזָהִיר,
לְשׁוֹנוֹ מְצִיצָה מִפִּיו,
הוּא כּוֹתֵב אֶת שְׁמוֹ בְּאוֹתִיוֹת דְּפוּס
אַחַר כָּך, כְּנִּזְכָּר, הוּא בּוֹחֵר
עִפָּרוֹן כָּחוֹל וּמְצַיֵּר
שְׁתֵי עֵינַיִם קְטַנּוֹת וְחִיּוּךְ עָנָק
שֶׁהוֹפְכִים יְרֻקִּים עַל גַּבֵּי הַשֶּׁמֶשׁ
עַכְשָׁיו הוּא מֵרִים אֶת הַדַּף
מִתְבּוֹנֵן
רוֹאֶה כִּי טוֹב
מַחְלִיט
כִּי שָׁלְמָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם,
הוּא נָח מִמְּלָאכְתוֹ
וּמְקַנֵּחַ
בְּכוֹס שׁוֹקוֹ חַם

6 תגובות:

  1. מתנה משמיים שלווה של משפחה
    אכן כי שלמה בריאת העולם

    השבמחק
  2. השיר כתוב בחן ובהומור ומעבר להנאה שבקריאתו נשאר חומר למחשבה...

    השבמחק
  3. שיר מתוק ומקסים, מבטא בצורה מדויקת, הומוריסטית וציורית את נפש הילד הבורא את עולמו עם לשון משורבבת ושוקו חם לקינוח. יפה מאוד מאוד.
    עליזה.

    השבמחק
  4. השיר כתוב נהדר, בסגנון שימבורסקאי - בגובה העיניים ובעומק הלב. אהבתי מאוד.
    אלישבע.

    השבמחק
  5. ככל שמתבררת זהותו של "הבורא" מתרחב חיוכו של הקורא.
    בסוף, הוא נשאר כמו השמש בשיר, עם חיוך ענק.
    אהבתי.
    בן פורת.

    השבמחק
  6. איזו בריאה נהדרת מועברת באופן פלסטי על ידי המשוררת
    ומשורטטת מנקודת הזווית הילדית והתמימה
    עולם נברא והלוואי והיה כך תמים כמו הילד וכמו הילד בתוכנו
    יפהפה.

    השבמחק