איש ואשתו-שֶׁעֲדַיִן / עמוס נבון

תַּחְבּוּלוֹת נְטוּלוֹת רֶסֶן
נֶאֶגְרוּ בִּקְפִידָה שֶׁל רוֹקֶמֶת תַּחְרָה
כִּתְבֵי הַתְּבִיעָה כְּבֵדִים מִנְּשׂוֹא.
עוֹרְכֵי הַדִּין כְּמוֹ חֲתוּלִים
מַשְׁחִיזִים טְפָרִים
עַל גֶּזַע עֵץ
לִפְנֵי מִשְׂחָק עִם טַרְפָּם.
מָה שֶׁלֹּא רָאֲתָה הַיּוֹנָה
רָאָה הַנֶּשֶׁר בִּמְעוּפוֹ:
אִישׁ וְאִשָּׁה מִתְרַחֲקִים זֶה מִזֹּאת
וְנֶעֱלָמִים.
מָה שֶׁלֹּא רָאָה הַנֶּשֶׁר
רָאֲתָה הַיּוֹנָה מֵהַשּׁוֹבָךְ:
מַבְּטֵי אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ-שֶׁעֲדַיִן
הִתְרֹקְנוּ מִכָּל חֶמְלָה.

תגובה 1:

  1. שיר יפה מאוד, מדוד, על ריחוק בן בני זוג עד איבה. אהבתי. רן יגיל

    השבמחק