* / אליונה שכטרמן


יוֹשֵׁב עַל הַסַּפְסָל בַָּאוֹטוֹבּוּס
כְּמוֹ עַל סַפְסַל הַנֶּאֱשָׁמִים.
לוּלָאַת-הָאֲחִיזָה שֶׁמְּרַחֶפֶת
מֵעָלַי מַזְכִּירָה לִי
חֶבֶל-תְּלִיָּה.
כָּל פַּעַם שֶׁהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת
אֲנִי רוֹאֶה רֹאשׁ נוֹפֵל
בְּהִלּוּךְ אִטִּי.
עוֹד מְעַט יַגִּיעַ
תּוֹרִי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה