אֲנִי נִזּוֹנָה מִן הָרוּחַ
לוֹעֶסֶת מִלִּים וּרְגָשׁוֹת,
שׁוֹתָה חֲלוֹמוֹת
מְעַשֶּׁנֶת גַּעְגּוּעִים, מְסַלְסֶלֶת
אוֹתָם עִגּוּלִים עִגּוּלִים מַעְלָה מַעְלָה
כְּדֵי שֶׁיִּתָּפְסוּ בֶּעָנָן
וְיֵעָתֵר לִי, יַמְטִיר עָלַי מָן.
בֶּאֱמֶת אֵינֶנִּי זְקוּקָה לִכְלוּם
מִלְּבַד אֵנֶרְגִּיַּת אַהֲבָה,
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ חַמָּה עַל גּוּפִי
פַּרְפְּרֵי שִׁיר בְּבִטְנִי,
מוּזִיקָה עֲדִינָה.
כָּעֵת הָרָעָב אֵלֶיךָ
מַכְרִיעַ אוֹתִי
וּשְׁתִיקָתְךָ פּוֹצַעַת.
כַּאֲבָנִים כְּבֵדוֹת מִתְמוֹטְטוֹת עָלַי
כְּמִיהוֹתַי.
פִּתְאֹם בָּא לִי שׁוֹקוֹלָד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה