ערב ביתי/ נורית פרי

הַשָּׁנָה הַחַגִּים בָּאִים מֻקְדָּם, הִיא אוֹמֶרֶת,

וְאֵין לְמַה לְּצַפּוֹת.

מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה מַשְׁמִיעָה רַעַשׁ שֶׁל מָטוֹס מַמְרִיא

וְהַכֶּלֶב עַל הַכֻּרְסָה מְכַרְסֵם עֶצֶם גְּדוֹלָה מְרֻיֶּרֶת.

תֵּכֶף אֲנִי נוֹפֶלֶת, הִיא אוֹמֶרֶת,

נֶאֱחֶזֶת בְּמַעֲקֵה הַמַּחְשָׁבוֹת.

מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה מַתְחִילָה לִפְלֹט יַבָּשׁוֹת בְּגָדִים דְּהוּיִים.

מְכוֹנַת הַכְּבִיסָה מַמְשִׁיכָה לִפְלֹט יַבָּשׁוֹת בְּגָדִים דְּהוּיִים.

אֲנִי הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד בֵּין אִיִּים כְּחֻלִּים וִירֻקִּים

יָדָהּ עַל הַמַּעֲקֶה מַזִּיעָה, מַחְלִיקָה,

יָדָהּ עַל הַמַּעֲקֶה מַחְלִיקָה נְטוּשָׁה.

הַשָּׁנָה הַחַגִּים מַגִּיעִים מֻקְדָּם, הִיא אוֹמֶרֶת,

הַשָּׁנָה הַחַגִּים מַגִּיעִים מֻקְדָּם

וְאֵין לְמַה לְּצַפּוֹת.