אלימות התצוגה / יעל איזנברג‎

יָשַׁבְנוּ דָּנִיאֵלָה

עַל קַרְחוֹן

מָזַגְנוּ אַחַת לַשְּׁנִיָּה אֶל תּוֹךְ הַכּוֹס

אַתְּ אָחַזְתְּ בְּמָתְנִי וַאֲנִי בִּשְׁתֵּי עַצְמוֹת

לְחָיַיִךְ

שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ אִם תּוּכְלִי לִכְתֹּב לִי

מַשֶּׁהוּ

וּבָכִית כִּי לֹא

הִתְנַצַּלְתִּי וְהִסְבַּרְתִּי שֶׁזֶּה הֶרְגֵּל

שֶׁלִּי לְבַקֵּשׁ

חִבַּקְתִּי אוֹתָךְ בְּחָזְקָה וּבִרְטִיבוּת

הָיוּ שְׁבָרִים גְּדוֹלִים

קַרְחוֹנִים לְבָנִים

הָיִית יְרֻקָּה וּכְחֻלָּה

וַאֲנִי לֹא לָבַשְׁתִּי בְּגָדִים

בְּתוֹךְ הַקַּרְחוֹן

הָיָה אֵזוֹר אָדֹם

שֶׁאֵלָיו נִמְשַׁכְנוּ

כַּמָּה פְּעָמִים

כָּל זֶה נִצְרַב בְּעֵינַי הַמְּלוּחוֹת

אֲנִי צְרִיכָה לָלֶכֶת לְטִפּוּל כְּדֵי לְהָסִיר אוֹתָךְ

אַתְּ לֹא מִתְפּוֹגֶגֶת לִי כְּמוֹ לַאֲחֵרִים