הַמְשִׁיכִי וְנוּעִי / גלעד פיאנקו

אֵלּוּ הֵן אַךְ עֵינַיִם עֲיֵפוֹת,

הַמְשִׁיכִי לִרְקֹד לְמַעֲנִי.

הֲפִיקִי הֲנָאָה מֵרְצוֹנוֹתַי הַחֲבוּיִים, הַכְּלוּאִים בֵּין יְרֵכַיִךְ,

הַמְּמָאֲנִים לְהַחְזִיר לְךָ רְצוֹנוֹתַיִךְ.

תִּרְצִי לֹא תִּרְצִי,

נוּעִי.

לֹא לְמַעַן עֵינַי רְצִיתִיךְ

לְמַעַן יִרְאַת אַהֲבָה.