שְׂרִיטוֹת אוֹהֲבִים / ניקולא יוזגוף אורבך

בִּלְשׁוֹנְךָ הַמְּחֻסְפֶּסֶת לִקַּקְתָּ

שְׂרִיטוֹת אוֹהֲבִים שֶׁחָקַקְתָּ בְּגוּפִי

בְּלֵילוֹת סוֹעֲרִים

בָּהֶם אֲהַבְתַּנִי בְּמִטָּתִי,

בְּכָל מְאֹדֶךָ, עַד זוֹב דָּמִי בֵּינוֹת צִפָּרְנֶיךָ,

עַד לִמַּדְתַּנִי נִיב אֲהַבְהַבִּים, שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי מִחוּץ לְמִטָּתֵנוּ.

 

הַבֹּקֶר, תּוֹפַפְתָּ בַּלָּאט עַל סְדִינֵי מִטָּתִי שֶׁקָּרַעְתָּ

בְּלַהַט תְּשׁוּקָתְךָ וְתַאֲוָתְךָ, וְקָרַבְתָּ עַד מְבוֹא שְׂפָתַי.

עֵינֶיךָ הַתְּכוּלוֹת בָּהוּ בִּי וּבְאֶלֶף עוֹלָמוֹת רְחוֹקִים

וְלִרְגָעִים כִּמְעַט דִּבַּרְתָּ בִּלְשׁוֹנִי וּשְׁמַעְתִּיךָ מְשׁוֹרֵר לִי פְּסוּקֵי אַהֲבָה

בִּדְמוּת הֶמְיַת נְשִׁימוֹת עֲנֻגּוֹת וְהֶבֶל פֶּה מְמַכֵּר שֶׁנִּסְפַּג בִּנְחִירַי.

כְּנַרְקוֹמָן מְאֹהָב נָשַׁמְתִּי לְקֶצֶב הַלְמוּת לִבְּךָ

וְגִצֵּי אֹשֶׁר נִצְּתוּ בֵּינֵינוּ, כְּמוֹ הָיִינוּ שְׁתֵּי אַבְנֵי צֹר.

וּבְלַהַט הַתְּשׁוּקָה, כְּשֶׁגָּהַרְתָּ עָלַי כְּגַחַל לוֹחֵשׁ

וְחִרְחַרְתָּ נְעִימוֹת שֶׁנִּסְפְּגוּ בִּי, שָׂרַטְתִּי אוֹתְךָ בַּחֲזָרָה,

בִּשְׂפַת אַהֲבָתְךָ,

וְחָמַקְתָּ מִמִּטָּתִי בְּזַעַם אֶל הַסָּלוֹן

שָׁם - שָׂרַטְתָּ אֶת הָרָהִיטִים וְהַסַּפּוֹת וְהִשְׁתַּנְתָּ עַל הָרִצְפָּה. 

תגובה 1: