הָאַיָּלָה /עדי הלמן

כָּךְ אַתָּה אוֹמֵר

הִיא רוּחָנִית

יֵשׁ לָהּ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה.

וַאֲנִי אוֹמֶרֶת

כֵּן, כֵּן

כָּל כָּךְ אֲצִילִית וּשְׁלֵוָה

אֲבָל

יֵשׁ בָּהּ אִינְסְטִינְקְט שֶׁל פַּחַד

שֶׁלֹּא מוּבָן אֲפִלּוּ לָהּ

הִיא פָּשׁוּט יוֹדַעַת שֶׁהִיא

לֹא בְּטוּחָה

מִתְכּוֹפֶפֶת בִּכְנִיעָה לִשְׁתּוֹת מֵהַנָּהָר

וְחוֹשֶׁבֶת

אוּלַי זוֹ הַפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה