שירה (את לא חייבת) – בתגובה לחזי לסקלי

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמדֹ וּלְדַבֵּר.

לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמדֹ עַל מְכוֹנַת כְּבִיסָה מְקֻלְקֶלֶת וּלְדַבֵּר

בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל הַגֶּרֶב. לֹא הוּא גָּרַם לַקִּלְקוּל.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לַעֲמדֹ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן וּלְדַבֵּר

בִּשְׂפָתָן שֶׁל הָעוֹמְדוֹת עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן.

לֹא חַיֶּבֶת לִרְקדֹ,

וּלְצַיֵּץ בִּמְקוֹם לִשְׁאֹג כְּשֶׁגַּם אַתְּ נֶחְרֶדֶת

מֵעֲדִינוּתוֹ הַמֻּפְרֶזֶת שֶׁל הַמָּחוֹל.

לֹא חַיֶּבֶת לִדְפֹּק בַּדֶּלֶת

חֶרֶשׁ אוֹ בִּפְרָאוּת.

אַתְּ יְכוֹלָה לְדַנְדֵּן בַּפַּעֲמוֹן.

לֹא חַיֶּבֶת לְבַקֵּר בְּלוֹנְדוֹן וּלְדַבֵּר שָׁם

                            אִיטַלְקִית.

לֹא חַיֶּבֶת לָנוּחַ, בְּעִקָּר אֵינֵךְ חַיֶּבֶת לָנוּחַ.

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת מַשְׁקֶה מְלַחֵשׁ.

אַתְּ יְכוֹלָה לִהְיוֹת דְּבַשׁ

כְּלוֹמַר מְזוֹן דְּבוֹרִים עוֹקְצוֹת.

יְכוֹלָה לִהְיוֹת סֻכָּר חוּם

כְּלוֹמַר מַמְתִּיק עָשִׁיר וּמַשְׁמִין

אַתְּ יְכוֹלָה לִבְנוֹת

בֵּית יוֹלְדוֹת

בֵּית יַלְדוּת

בֵּית מַרְזֵחַ

אִם אַתְּ מַעֲדִיפָה

תּוּכְלִי לְגַלּוֹת

בְּאֵר וִיסְקִי בְּאֶמְצַע עִיר.

 

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִישֹׁן, לֹא חַיֶּבֶת לִישֹׁן וְלַחֲלֹם עַל עַצְמֵךְ.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהִתְעַלֵּס, לֹא חַיֶּבֶת לְהִתְעַלֵּס וּלְדַבֵּר מִתּוֹךְ תְּשׁוּקָה.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לְהִקָּבֵר

בְּעוֹדֵךְ חַיָּה

וְלֹא חַיֶּבֶת לְטַפֵּל בְּאִישׁ אֶלָּא בְּעַצְמֵךְ.

לֹא חַיֶּבֶת לְהַכְשִׁיל אֶת עַצְמֵךְ,

לֹא לְבַטֵּל אֶת עַצְמֵךְ,

לֹא לִבְגֹּד בְּעַצְמֵךְ,

לֹא לִנְטשֹׁ אוֹ לְהִנָּטֵשׁ.

אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת לִחְיוֹת.

תגובה 1: