בננה / דפנה שמשוני


לֹא הָיָה לִי דָּבָר

לוֹמַר עַל הַבָּנָנָה

שֶׁבַּעֲבוּר מְחִירָהּ בַּשּׁוּק הַשָּׁחֹר

חָפַר הַחַיָּל

שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת אַבָּא שֶׁלִּי

וְקָבוּר

מֵאָז

בְּגֻמַּת אָדָם

כָּךְ וְכָךְ גֻּמּוֹת  הַשְׁקָיָה חוּמוֹת בַּפַּרְדֵּס

סְבִיב גְּזָעִים חֲזָקִים

כְּדֵי לְהַאֲכִיל אֶת בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ

שֶׁגַּם הוּא שׁוֹכֵב מִזְּמַן

בְּגֻמַּת אָדָם

וּמֵאֶשְׁכּוֹל הַבָּנָנוֹת

שֶׁאֲנִי קוֹנָה הַיּוֹם

בְּנִי הַצָּעִיר

הַמַּקְפִּיד לְהַשְׁקוֹת אֶת בְּגָדָיו בְּמַיִם רַבִּים

מְפָרֵק פְּלָחִים צְהֻבִּים

וּמַנִּיחַ בְּמִגְדָּל מוּזָר

עַל גַּבֵּי שֶׁפַע עַגְבָנִיּוֹת וּמְלָפְפוֹנִים

וְלֹא טוֹעֵם

עַד כַּמָּה

מוּזָרִים הַחַיִּים

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה