בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלֵיכֶן גְּעוּ בָּאֲדָמָה,
דְּרוּכוֹת, נַטְּרוּ סְבִיבְכֶן מֵרַע
מוּכָנוֹת לְנִתּוּר לַאֲוִיר -
לָעוּף.
אִסְפוּ זְרָדִים דַּקִּים,
טְווּ קֵן גָּבוֹהַּ
מִצְאוּ מָקוֹם
בֵּין לְבֵין
הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם.
סִיסִים מְלַהֲקִים שָׁעוֹת,
נִשָּׂאִים עַל כַּנְפֵיהֶם בָּרוּחַ.
כְּמוֹתָם, עָלַיִךְ לְלַהֲטֵט בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ
עַד יִפֹּל דָּבָר,
עָלַיִךְ לְהַרְחִיב אֶת לִבֵּךְ לַהֱיות הַזֶּה -
צִנּוֹר דַּק אֶל גּוּף
מִתְכַּלֶּה
אֲנִי צוֹפָה בַּצִּפֳּרִים.
לָהֶן יֵשׁ כְּנָפַיִם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה