אסנת ראם


פנלופה

פֶּנֶלוֹפֶּה מְחַכָּה.
רוֹקֶמֶת עַד בּוֹשׁ
חוּטֵי חֲלוֹמָהּ.
זִיכְרוֹן אֲהוּבָהּ מַעֲלֶה
סְפִינוֹת טְרוּפוֹת
מִקַּרְקָעִית עֵינֶיהָ הַתָּרוֹת
אַחַר נִיצוֹלִים.

2 comments:

  1. כמה כוח יש בציפייה למשהו שאולי בכלל אבוד... במילים פשוטות מתוארים כאן גם תקווה וגם כאב גדולים..

    השבמחק
  2. תיאור מתומצת של געגוע אין סופי
    עד בוש
    הכאב של האבדן וההחמצה
    מביא אותנו לחלומות ולדימיונות שווא למשהו שאף פעם לא יהיה
    יפה

    השבמחק