העם דורש / עופר בור

הָעַם דּוֹרֵשׁ.

בָּאֹהָלִים  אוֹרֵב הַצֶּדֶק  

לִשְׁעַת כֹּשֶׁר שֶׁתַּגִּיעַ,

אוֹ שֶׁמָּא כְּמוֹ תָּמִיד 

תַּחְמֹּק מִמֶּנִּי.

הָעַם זוֹעֵק.

וּצְעִירָיו דּוֹבְרִים שָׂפָה אַחֶרֶת

מִלּוֹתֶיהָ חֲדָשׁוֹת

שְׁקָרֶיהָ נִסְתָּרִים סְמוּיִים מֵעַיִן 

(וְ)אַשְׁלָיַת  הַיַּחַד חֲזָקָה וּמְמַכֶּרֶת.

הָעַם עוֹלֶה לָרֶגֶל.

נֶאֱסָף מוּל הַבָּמוֹת 

אֲנִי כּוֹפֵר עִקָּר וְעֶקְרוֹנוֹת

אֲבָל עוֹמֵד אִתָּם, מֵנִיף תַּ'אֶגְרוֹפִים

וּמְקַוֶּה,  אוּלַי הַפַּעַם.

הָעַם שָׁר הִמְנוֹנִים.

מֻתָּשׁ וּמְיֻזָּע גְּרוֹנוֹ נִחַר.

אֲנִי אוֹסֵף מֵהַשְּׂדֵרוֹת

פִּסּוֹת שֶׁל נֶחָמוֹת 

שֶׁיְּפַזְּרוּ אֶת עֲרָפֶל הַזַּעַם.

כָּל כָּךְ רָצִיתִי לִהְיוֹת אוֹפְּטִימִי,

בֶּאֱמֶת נִסִּיתִי.