רעש / נורית פרי

 חָרִיץ אֲדָמָה נִפְעַר.

זרְַעֵי אֲנָשִׁים נִנְעָצִים בְּתוֹכוֹ,

עֶרְוַת הָאָרֶץ

יוֹנֶקֶת

שׁוֹאֶבֶת

מִתְעַנֶּגֶת בְּגִרְגּוּר.

וּמִי שֶׁשָּׂרְדוּ

נִתְלִים בְּצִפָּרְניֵ אֵימָה

לְחַכּוֹת

לִרְאוֹת

אִם קַלּוּ נַהֲרוֹת הָאֵפֶר

וְהָאָרֶץ תַּעֲלֶה גֵּרַת זכְִרוֹנוֹת