נְסִיעָה בְּנוֹבֶמְבֶּר /יוני יחיאלי

הַגֶּשֶׁם שָׁטַף בַּלַּיְלָה אֶת הָאָבָק שֶׁהִצְטַבֵּר כֹּל הַקַּיִץ
מֵעַל הָעוֹלָם,
וְהַיּוֹם עַל כְּבִישׁ הַסַּרְגֵּל
הַנּוֹף צָלוּל וְנָקִי,
וְהוּא חוֹשֵׂף לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ
אֶת הַתָּבוֹר וְאֶת גִּבְעַת הַמּוֹרֶה,
וְכֹל עָנָן מַתְחִיל וּמִסְתַּיֵּם בְּמֶרְחָק מובחן
מִן הֶעָנָן שֶׁלְּיַדוֹ,
וְהָעֲנָנִים מַטִּילִים אִיֵּי צֵל
גְּלוּיִים לָעַיִן עַל הֶהָרִים
וְהֵם אוֹמְרִים לִי בְּהִירוֹת:
אֵלּוּ הַחַיִּים שֶׁלָּךְ. קְחִי אוֹתָם,
אוֹ תַּעַזְבִי אוֹתָם.

תגובה 1: