אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד / ניקולא יוזגוף אורבך

קְשֹׁר אוֹתִי אֵלֶיךָ בִּרְצוּעוֹת

אַהֲבָתְךָ שֶׁחָלְפָה.

אִם אֶדְעַך וְלֹא יִוָּתֵר מִמֶּנִי

זוּלָת קִיּוּמִי הַפִּיזִי

אֱזוֹק אוֹתִי הֵיטֵב לְאַהֲבָתְךָ,

זוֹ שֶׁהֶעֱנַקְתָּ לִי כְּשֶׁהָיִיתִי נַעַר

וְאַתָּה – כָּל חַיַּי.

אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד

בַּל תִּתְכַּחֵשׁ לִי בְּבוּז, בַּל תֵּאָטֵם בְּפָנַי

פֶּן שְׁיָרִים שֶׁנּוֹתְרוּ מִמֶּנִּי

יִזְעֲקוּ וִינַפְּצוּ צַלָּחוֹת אֲרוּחַת עֶרֶב שַׁבָּת

שֶׁבְּסוֹפָהּ תְּקוֹנֵן

וְלֹא אֶהְיֶה עוֹד לְנָחֵמְךָ!

אִם אֲבַקֵּשׁ לְהִתְאַבֵּד, וְלֹא תִּכְבֹּלֵנִי לְאַהֲבָתְךָ אוֹתִי,

לֹא אֶשָּׁאֵר עוֹד, כְּפִי שֶׁתִּכְנַנְתִּי

כְּשֶׁרְאִיתִיךָ לָרִאשׁוֹנָה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה