*
אָבִי, לְאַחַר שֶׁעָלִיתָ בַּעֲגָלָה הַגְּדוֹלָה
בְּמַעֲלֶה שְׁבִיל הֶחָלָב,
פָּרַשְׂנוּ שְׂמִיכוֹת עַל הָאָרֶץ כְּמוֹ
בְּיוֹם קַיִץ עַל הַחוֹף.
הָעֵינַיִם צָרְבוּ, הַגּוּף נָטַף זִכְרוֹנוֹת.
אַחַר הוֹצֵאנוּ אֲבָנִים מִכִּיס הַמָּרָה
וְהֵטַחְנוּ אוֹתָן זֶה בָּזֶה
עַד שֶׁעָלָה הַשַּׁחַר.
עפרה
השבמחקשיר כואב, כתוב נפלא. נכנס ישר לבטן
יפה מאד
השבמחקבשיר קצר הצלחת לתת לנו הקוראים להרגיש את מה שקורא בשבעה יש על כך סרט שלם ״ השבעה״
דוד
לטעמי זוהי שירה במיטבה עפרה,
השבמחקהעידית.
תודה לך
ורדה פלץ
יש בשיר חיבור נפלא בין זיכרונות הילדות למצב ההווה של ה''שבעה''. תיאור האב העולה השמימה בעגלה הגדולה מקסים.
השבמחקתיאור האב העולה השמימה בשביל החלב כמו אליהו הוא נותק מהארצי ועלה למימד הרוחני ואתם נותרתם עם הצער והזכרונות המלווים בכאב פיזי ונפשי עד עלות השחר וחוזר...
השבמחקמאוד מתחברת למשפט: הגוף נטף זכרונות. כל הזמן מרגישה שהאובדן הופך להיות חלק ממשי מהגוף שלנו וזה לא קל. היופי בשיר הוא עבורי הוא במוקפדות שלו. כל תו במקומו הנכון.
השבמחקשמוש במוטיבים כמו: "שביל החלב","העגלה הגדולה"-המופיעים בשיר אחר המתאר את מות אמו-והופיע ב"שבו"18-כמדומני.
השבמחקשיר ממש מקסים, מאוד יפה ואמיתי. נוגע ללב.
השבמחקחגית מ.