שושנה כהן


אלוהי המדבר


נֶחְשַׂפְתָּ, אֱלוֹהַי -
מַצְחִיחַ וְדוֹקְרָנִי
גֶּבֶר גַם אִשָּׁה
דָּדֶּיךָ זְקוּרִים בַּסֶּלַע
וּטְלָפֶיךָ מְהַלְּכִים
אֵימָה בַּצִּיָיה.

אֲנִי בָּאָה אֶל בֵּיתְךָ
שׁוּלְחֲנוֹת פְּרוּסִים לְפָנַי
מִדְרוֹנוֹת מְבוּתָּרִים
עֲרוּצֵי נַחַל יְבֵשִׁים

עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר
כְּסוּתְךָ עוֹטָה צְלָלִים,
עֵירוֹם וְעֶרְיָה אֲנִי בְּפָנֶיךָ
אַתָּה מַתִּיז אוֹר קַרְנֶייךָ עָלַי
מִבַּעַד לַהִינוּמָה

בְּצָהֳרֵי יוֹם,
לוֹהֲטוֹת מַחְלְפוֹת שְׂעַרְךָ הַשְּׁחוֹרוֹת,
שְׁזוּרוֹת שֵׂיבָה
לְבָנָה שֶׁל גִּיר רַךְ
וּבְצִילְךָ אֲנִי בָּאָה

עִם רֶדֶת יוֹם,
בָּאוֹר   הַנֶּעֱלָם
חוֹזְרוֹת מַחְלְפוֹתֶיךָ  אַט-אַט לַאֲפֵלָה

שָׁם אַמְתִין  לְךָ

3 תגובות:

  1. קשה היא ההמתנה לדבר שהוא חשוף אבל עם זאת - לא בהישג יד... שיר מצויין.

    השבמחק
  2. יש בשיר שיח אינטימי של הדוברת עם אלוהים שהוא גם הטבע במדבר. תיאורי המדבר היפים מהדהדים את המדבר של יציאת מצרים ואת התגלות האל למשה (הסנה הבוער למשל). גם השפה מזכירה משהו תנ''כי.
    יש הקבלה עדינה בין זמני היום – בוקר, צהריים וערב לבין חיי אדם. רוב השיר עוסק באל שהוא גבר, אשה, חיה, ''מַצְחִיחַ וְדוֹקְרָנִי'' אבל גם ''..שֵׂיבָה /לְבָנָה שֶׁל גִּיר רַךְ''. הכותבת מצניעה את עצמה, לאל יש כסות והיא לפניו ''עֵירוֹם וְעֶרְיָה''.

    השבמחק
  3. מעניינת ההתפצלות של הכותבת
    בתחילה מתגרה
    מצליח ודוקרני
    אף טוענת כלפי העובדה שתמיד האל ביהדות הוא זכר
    ומנסה לצייר אחרת
    בבית השני עדיין באי הסכמה
    אך לבסוף כמו מרבית בני האדם נכנעת לאל
    כך שמי שציפה למשהו אחר נכונה לו הפתעה

    השבמחק