עודד שי

רוחות 

רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה

מֵהַשְּׁבָבִים הַבִּלְתִּי מְתֻחְזָקִים

מִנְהָרָה צָרָה בֵּין הַקִּיר לַתְּרִיסִים

פְּתוּחָה לַאֲנָחוֹת

חֹרֶף שֵׁנִי עִם גִּילָה בַּקּוֹמָה הַתְּשִׁיעִית   

וְדָבָר לֹא נוֹגֵעַ לָהּ.

שְׁקוּעָה בַּאֲרֻבַּת חֲלוֹמוֹת צִבְעוֹנִיּים,

הַקְּנִיוֹת שֶׁלָהּ -

בְּשׁוּק הַתַּבְלִינִים, בְּוָאדִי נִיסְנַס

הָרוּחוֹת הָרָעוֹת,

שָׁבוּעַ לְאַחַר שְׂרֵיפַת הַכִּלָּיוֹן בַּכַּרְמֶל

אַרְבָּעִים שָׁנָה לְאַחַר שֶׁעָזַבְתִּי חֻרְשׁוֹת וְאִצְטְרֻבָּלִים

רוּחַ טִאטְאָה לְכָל עֵבֶר

הַכַּרְמֶל הָרָחוֹק – תָּמִיד.

וְהַיְּלָלוֹת מְבַתְּרוֹת

דַּוְקָא אֶת הַצַּד שֶׁלִּי,

בְּמִטַּת הַשָּׁלוֹם הַצְּנוּעָה שֶׁבָּנִיתִי, בְּעָמָל

נֶגֶד כִּוּוּן הָרוּחַ

"יַלֵּל, יַלֵּל, יַלֵּל לִי"

שָׁרוּ הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה כְּשֶׁהוֹרַי הִתְגָּרְשׁוּ

מְיַלְּלִים גַּם הַתַּנִּים עִם רֶדֶת עֲלָטָה    

בַּוָאדִי הַגָּדוֹל מִתַּחַת לְ"חֻרְשַׁת אַַהֲבָה"

גַּם אֲנִי כּוֹעֵס

עַל עַצְמִי הַפַּעַם

שֶׁהִתְקַמְצַנְתִּי עִם הַתִּיקוּנְצִ'יק

מִתּוֹךְ תִּקְוָה לִקְצָת מַזָּל

מֵרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם