צַבִּים רַכִּים/ אילנה אדם

צַבִּים רַכִּים

עִצְבוּ אֶת שִׁירַת חַיַּי

וְלֹא יָדַעְתִּי

שֶׁאֶתְעַצֵּב

כְּשֶׁיַּעֲלוּ מִן הַיָּם.

צַבָּה הֲפוּכָה עַל גַּבָּהּ,

הַזְּמַן עָשָׂה בָּהּ כִּרְצוֹנוֹ.

יְרִידַת מַיִם בָּאוֹקְיָנוֹס

שִׁחְרְרָה אוֹתָהּ מֵרִבְצָהּ.

חַיִּים חֲדָשִׁים הִתְגַּלּוּ בָּהּ,

תְּהוֹמוֹת אֲבוּדִים.

בְּנֵי בָּנֶיהָ שֶׁל הַתְּהוֹם הָאֵם

חִסְּלוּ חֶשְׁבּוֹן עִם הַזְּמַן

וּמָשְׁכוּ אֲלֵיהֶם אֶת הַצַּבָּה

שֶׁנֶּעֶנְתָה.

כָּעֵת הִיא מְדַשְׁדֶּשֶׁת דַּרְכָּהּ

עַל יַבֶּשֶׁת

מֻקֶּפֶת עָצְמָה צַבִּית.

עוֹשָׂה צְעָדִים

רִאשׁוֹנִים  בְּעוֹלָם חוֹפֵז

שֶׁמְּפַנֶּה לָהּ מָקוֹם

וּמִתְבּוֹנֵן.