הַחֲבֵרִים בַּגַּרְעִין הָיוּ צוֹפִים
בְּעִנְיָן מְסֻיָּג בַּמּוּפְנֶמֶת
וּבֶחָבֵר הַשַּׁתְקָן שֶׁלָּהּ
שֶׁאֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ הִיא לֹא הָיְתָה
גַּם הוּא לֹא הָיָה אֶצְלָהּ,
נִפְגְשׁוּ רַק בַּקִּיבּוץ, בָּעֲרָבִים
כְּשֶׁהוּא לֹא הָיָה בַּתּוֹרָנוּת,
הָלְכוּ לְאוֹרֶךְ הַיַּרְדֵּן וְיָשְׁבוּ עַל בּוּל עֵץ, בַּחוֹשֶׁךְ
וְלֹא יָדְעוּ שְׁנֵיהֶם מַה עוֹשִׂים וְעַל מַה מְדַבְּרִים
כִּי הוּא רָאָה אֶת הֶחָבֵר שֶׁלּוֹ מְזַיֵּין אֵיזוֹ פְרֵחָה
כְּשֶׁהַגַּרְעִין יָצָא לְסוֹף שָׁבוּעַ בְּ''אוֹהֲלוֹ''*
וְשָׁאַל לָמָּה זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּל כָּך מְסֻבָּךְ,
הִיא הִסְתַּכְּלָה עַל צְלָלִיּוֹת קְנֵי הַסּוּף
וְחָשְׁבָה שֶׁאֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה תִּזְכֹּר.
דצמבר 2009
*כפר נופש בפינה הדרומית של הכינרת,
הוקם לזכרו של ברל כצנלסון.
אופייני לך יונה
השבמחקכתיבה מסקרנת מאד
את השאר אפשר לדמיין
ההבדל בין גברים ונשים שגם כשלכאורה הם דומים (מופנמת ושתקן) יש מרחק רב ביניהם, מרחק שלא מיטשטש עם הזמן.
השבמחקמשהוא מחזיר אותי למקום בו לא הייתי מעולם, לחורשת האקליפטוס ולתמימות שלא הייתה ממש חלק מהחיים שלי. איזה יופי את כותבת יונה.
השבמחקהוא בול עץ היא קנה סוף ושניהם נוגעים ללב ומעוררים געגוע לתמימות ההיא של פעם שגאתה לאורך הירדן .
השבמחקרגיש רגיש ועדין עדין ומספר עולמות שמדברים אלי, נוגע לליבי עד מאד
השבמחק