מִישֶׁהוּ הוֹתִיר עַל
גָּדֵר נַעֲלַיִים שְׁחֹרוֹת
יְתוֹמוֹת, רֵיקוֹת
מִמֶּנוּ.
אוּלַי מָחָר בַּבֹּקֶר
אִישׁ הָאַשְׁפָּה יְאַמֵּץ
אוֹתָן
לְמַסָּע נוֹסָף עַל
פְּנֵי הָאֲדָמָה,
וְזֶה יוֹתֵר מִמַּה
שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְבַקֵּשׁ
לְעַצְמִי .
מתוך ''תופעה חולפת''
עריכה ליאת קפלן, הוצאת עולם חדש
הצטערתי מאד מאד לשמוע על לכתה של רותי. יש לי ממנה זיכרונות רבים וטובים כמשוררת, כאישה, כחברה.
השבמחקבשיר העצוב והנוקב שכתבה, "מישהו אולי", מתחבא הייקו אותו שיניתי רק במילה אחת:
"על גדר נעליים שחורות, יתומות,
ריקות ממנה"