קטיפת ירח/ רותי גזית-ארגוב

''אַבָּא בִּשְׁבִילֵךְ יִקְטֹף אֶת הַיָּרֵחַ,'' כָּךְ אִמִּי,
עַל פָּנֶיהָ צֵל, הֵרַחְתִּי הֵד שׁוֹאֵל
הַאִם אָבִיךְ אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּלִי גְּבוּל?
הַאִם אוֹתִי פָּחוֹת?

הִיא הִתְיַצְּבָה מוּלִי בְּכָל כֹּוֹחָהּ כְּמוֹ אָחוֹת, הִכְרִיחָה
אֶת הַמְּבֻגָּרִים לִתְפֹּס עֶמְדָּה, לִשְׁפֹּט בֵּין הַנִּצּוֹת.
אַבָּא הִסְתַּבֵּךְ מָרָה: רְצוּעַת הַבִּטָּחוֹן הָיְתָה צָרָה.
גָּנַבְנוּ זְמַן פְּרָטִי. בַּמַּרְתֵּף קָרָאנוּ
מִתָּנָ''ךְ עִם תַּחְרִיטֵי דּוֹרֶה, נִרְגַּשְׁנוּ מִגּוֹגֶן,
מִשַּשְׁנוּ אֶת שָׁמָיו הַגּוֹעֲשִים שֶׁל קוֹנְסְטֵבְּל.
בַּבַּיִת הַיָּשָׁן בִּבְּלוֹךְ הִכַּרְתִּי אֶת וָאן גּוֹךְ, שָׁמַעְתִּי מִתְפָּעֶמֶת
אֵיךְ חָתַךְ לוֹ אֹזֶן וְשָׁלַח לָאֲהוּבָה.

אָבִי הָיָה מַרְצֶה נִלְהָב עִם הִתְמַחוּת בְּמִלְחֲמוֹת עוֹלָם.
הִטְעַנְתִּי בַּקָּנֶה שְלַל קֻשְׁיוֹת סַקְרָנִיּוֹת, הִגַּשְׁתִּי לוֹ שׁוֹפָר, נָתַתִּי לוֹ סֻלָּם.
מְשֻׁכְלֶלֶת בִּמְיֻחָד הָיְתָה הַקְּנוּנְיָה שֶׁל שְׁעַת הָאֹכֶל: ''קְחוּ מֵהַפִּירֶה,''
בָּלְמָה אִמִּי אֶת סְטָלִין שֶׁחָצָה כְּבָר אֶת הֵשְּׁפְּרֶה בַּדֶּרֶךְ לְכִתּוּר בֶּרְלִין.
''אֵיךְ יָצָא הַשְּׁנִיצֶל?''קִרְקְעָה אֶת בַּעֲלוֹת הַבְּרִית עַל סַף פְּלִישָׁה לְנוֹרְמַנְדִי.
יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים שָׁנָה תָּעִינוּ יַחַד בַּמִּדְבָּר.
אָכַלְנוּ עוֹף מֻקְדָּח, שׁוֹתוֹת מֵהָאֲגַם הַמַּר,
בַּיּוֹם רָתְחָה הָאֲדָמָה תַּחַת רַגְלֵינוּ הַפְּצוּעוֹת,
בַּלַּיְלָה הָיָה קַר.

''בִּתִּי,'' אָמַר לִי אַבָּא בְּלֵילוֹ הָאַחֲרוֹן,
''בִּתִּי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ עַד כְּלוֹת.''
''בִּשְׁבִילֵךְ קָטַף אֶת הַיָּרֵחַ,''
נֶאֱנַחַת אִמָּא מוּל רָקִיעַ רֵיק
בּוֹ נִבְלָעוֹת בְּשֶׁקֶט שְׁתֵּי הַשְּׁאֵלוֹת.


מתוך ''קטיפת ירח'' 2014, עריכה ליאת קפלן, הוצאת עולם חדש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה