תדמיתנות/ רותי גזית-ארגוב

לסטיב

מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת כְּשֶׁאַתְּ מִתְחַמֶּשֶׁת בְּמֵיטַב הַמַּחְלָצוֹת?
לֹא חוֹסֶכֶת עַל בְּגָדִים, עַל נַעֲלַיִם, עַל תַּכְשִׁיט, מַשִּׁילָה מִשְׁקָל,
מוּל חִבּוּק פָטָלִי מִתְקָרֵב חוֹשֶׁבֶת - יֹפִי יְנַצְּחוֹ, יַסִּיג חֵילוֹ
אֶל מְקוֹמוֹת שֶׁהַתֻּרְפָּה נָגְסָה בָּם. זְמַן סוֹדוֹת עַכְשָׁו. שְׂאִי חִיּוּךְ וּמַסֵּכָה,
רִקְדִי בְּקֶצֶב שֶׁאֵינוֹ תּוֹאֵם אֶת הַסְּפִירָה הַנְּמוּכָה שֶׁלָּךְ. אֶל פַּרְצוּפוֹ שֶׁל
לוּצִיפֶר הַצְמִידִי צְלָב מֵעוֹר שָׁחוֹר שֶׁל וָלֶנְטִינוֹ, תְּנִי לוֹ בְּעִיטַת מַגָּף
קַלָּה, שֶׁיִּשְׁתָּאֶה, שֶׁיְּוַתֵּר.

מַה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת כְּשֶׁאַתְּ מִתְחַמֶּשֶׁת בְּמֵיטַב הַמַּחְלָצוֹת?
הֲרֵי יִמְצָא אוֹתָךְ מִתַּחַת מֶשִׁי וּמוֹהֵר. שׁוּם מְעַצֵּב מֻכְשָׁר לֹא יְחַלְצֵךְ
מִתּוֹצָאָה גְּרוּעָה שֶׁל הַדְמָיָה. הַמַּאֲמָץ לְהִסְתַּתֵּר בְּתוֹךְ יֻקְרָה אֵינוֹ מַבְטִיחַ
חֲמִיקָה מֵרַע. חָבֵר רוֹפֵא הִגִּיעַ מִנְּיוּ יוֹרְק,
יָשַׁב אִתִָּך בְּאוֹר מָלֵא לְיַד הַסִּינֶמַטֵק. אָכַלְתְּ שָׁם סְטֵייק
כְּאִלּוּ הַגַּבּוֹת הַמְּצֻיָּרוֹת שֶׁלָּךְ צוֹמְחוֹת מִן הַבָּשָׂר, לִהַגְתְּ
עַל קַסְטִינְג בַּקּוֹלְנוֹעַ. מִמְצְאֵי הַסִּי טִי נִשְׁמְרוּ עָמֹק בַּתִּיק.

הֵבִין. הִצְטָעֵר, נֶעֱלָב:
מַה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת לְעַצְמֵךְ
אֲנִי רוֹפֵא, לֹא סְתָם פַּרְצוּף יָפֶה
אָמַר לִי בְּאַנְגְלִית לְמָחֳרָת, בְּטֶרֶם טָס.

מתוך ''תופעה חולפת'' עריכה ליאת קפלן, הוצאת עולם חדש

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה