נעמה שפירא /*

הֲרֵי לֹא נִהְיֶה כָּאן

לָנֶצַח

יֵשׁ תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה

מַשֶּׁהוּ יִקְרֶה לַשֶּׁמֶשׁ,

וַאֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַזְּמַן

וְאֶת הַדֶּרֶךְ וְאֶת אֱלוֹהִים,

אֲנַחְנוּ אֵלֶּה שֶׁאֲבוּדִים בְּלִי מַיִם וּבְלִי סְמַרְטְפוֹן

חֲצִי מִשְׁאֶלֶת מָוֶת חֲצִי חַיִּים לְלֹא תַּכְלִית,

יָכֹלְנוּ לְהִטָּרֵף עַל יְדֵי תַּנִּין בַּיְאוֹר

עוֹד כְּשֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים,

כָּל הַחֻלְשׁוֹת הָאֵלֶּה, הַתִּקְוָה הַדְּלִילָה,

הָרָעָב הַמַּתְמִיד,

מִישֶׁהוּ זוֹכֵר אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן?

הַבְּרִיאָה טֶרֶם הִסְתַּיְּמָה וּכְבָר רוֹאִים אֶת הַסּוֹף

הֻשְׁמַדְנוּ בְּמַבּוּל אֶחָד, שׁוֹאוֹת

שֶׁהֵבֵאנוּ עַל עַצְמֵנוּ

עֻבָּרִים אֲנַחְנוּ, יְתוֹמִים

יָפִים בְּעֵרוּמֵנוּ וּבִשְׁנָתֵנוּ

אָז אַל תַּפְרִיעוּ.