יש את המוכר הזה / חגי ב. פרץ

 יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה שֶׁל הַסִּבּוּב בַּכְּבִישׁ לִפְנֵי הָעֲלִיָּה,

יֵשׁ אֶת הַשְּׁבִיל הַנִּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי הַבֶּרֶז הַיָּשָׁן,

עִם רַקָּפוֹת וְצֵל אָפֵל, וְיָרֹק שֶׁמַּקִּיף וּסְלָעִים

שֶׁקּוֹרְאִים לְךָ לְהִכָּנֵס, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁפּוֹתַחַת שַׁעַר

לְעוֹלָם שֶׁל אַחֲרֵי הַכֹּל, שֶׁקּוֹרֵאת לָצֵאת אֶל קוֹלוֹת שֶׁשָּׁכַחְתָּ

וְזִכְרוֹנוֹת שֶׁסֶק, וְעָסִיס נִגָּר עַל הַיָּדַיִם,

וְקַדָּרִים בָּאִים אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה,

וּמִשְׂחָקִים בְּתוֹךְ עַנְנֵי כֻּתְנָה שֶׁנִּקְטְפָה

כְּמוֹ חֻלְצוֹת שַׁבָּת וּתְלָמִים נִפְתָּחִים בַּשָּׂדוֹת, וְרֵיחַ אֲדָמָה וְיַלְדוּת.

יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה

2 תגובות:

  1. מוחש ומוכר הפרטי והקולקטיבי. עסיס.

    השבמחק
  2. כתוב היטב ובכל זאת, חסרו לי אסימונים, גוגואים, קלאס, לירות, סברס ועוד, מוכרים כולם ואינם עוד. תודה, יום טוב ופורה לכותב.

    השבמחק