הלל יפה / עופר בור

לְדוֹקְטוֹר מָרִינֶלָה
מִפְּנִימִית אָלֶף
שֵׂעָר אָפֹר אָסוּף
שְׂפָתַיִם דַּקּוֹת
וְשׁוּמָה

בִּפְנִימִית אָלֶף
אֲנָשִׁים לוֹקְחִים פֶּסֶק זְמַן
לְמַעַן בְּרִיאוּתָם
מַנִּיחִים רֹאשׁ עַל כָּרִית עִם קְלִפָּה יְרֻקָּה
וְנוֹתְנִים לָאָחוֹת סִימָה
(תָּמִיד בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב, מַה שְׁלוֹמֵנוּ הַיּוֹם) 
לִמְדֹד לַחַץ דָּם
וְלִבְדֹּק אֶת מַצָּב
הָאֲוִיר.

דּוֹקְטוֹר מָרִינֶלָה מְמַיֶּנֶת
וְסִימָה מְסַדֶּרֶת יָפֶה עַל מַדָּפִים

מִי לַמַּיִם,
מִי לָאֵשׁ
מִי לַאֲדָמָה. 

3 תגובות:

  1. שיר מצמרר עם "הראיה" שלך את החיים: מפוקחת, קצת מרירה אבל סולחת...

    השבמחק
  2. מסתכלים מסביב, מקטרים על הרופאה שלא נראית כמו דוגמנית, מרוצים מהאחות, מדחיקים את החרדה עד שהיא פורצת בסוף. צלום מצב מדויק של מאושפז, אהבתי.

    השבמחק
  3. עיצוב מרשים

    השבמחק