*
תּוֹר הַזָּהָב
שֶׁל הַיּוֹנִים
הָיָה אַחֲרֵי
הַמַּבּוּל
אַחַר כָּךְ
בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת
הֵן הֶעֱבִירוּ
הוֹדָעוֹת
הַיּוֹם הֵן
בְּעִיקָּר מְנַקּוֹת אֶת הַפֵּירוּרִים מֵהַזְּקֵנִים בַּסַּפְסָל.
אֵיךְ חוֹלֶפֶת
תְּהִילַּת עוֹלָם.
*
אֲנִי בֶּאֱמֶת
תּוֹהֶה
בֶּאֱמֶת
שׁוֹאֵל
בֶּאֱמֶת
מְנַסֶּה
לְהָבִין אֶת מָה שֶׁכַּנִּרְאֶה סָתוּם
אֲבָל
הַבִּיּוּב הַזֶּה שֶׁעוֹלֶה עַל גְּדוֹתָיו
לֹא מְאַפְשֵׁר,
לֹא מִשְׁתַּחְרֵר
מִזֶּה, לֹא
אַצְלִיחַ לָקוּם
בּוֹאִי
אֲנִי יְצַיֵּר עָלַיִךְ
וְאַתְּ תְּצַיְּרִי עָלַי.
נְצַיֵּר בְּאֶצְבָּאוֹת,
וְנְעַרְבֵּב אֶת
הַצְּבָאִים וְהַתְּאָמִים וְהָרֵכוֹת,
וְנְעַרְבֵּב
וְנְעַרְבֵּב וְנְעַרְבֵּב
וְכּוּלָם אִיּוּ אוֹתוֹ הַדָּבָר
חוּם
אֲנִי יִצְבָא עָלַיִךְ
וְאַתְּ תִּצְבְאִי עָלַי,
וַאֲנִי יַגִּיד
עוֹד וְאַתְּ לֹא תַּגִּידִי דַּאי
וְאַתְּ תַּגִּידִי
קֵן וְגַם אֲנִי יַגִּיד קֵן,
וְהַקּוֹל אִיֶּיה
מַמָּשׁ יָפֶה וְנָעִים
עַד שֶׁיִּגָּמְרוּ
הָאֶצְבָּאוֹת
וְלֹא יִהְיֶה עוֹד
תָּאַם,
וְנֵשֵׁב מְכּוּשְׁכָּשִׁים
אַל הַמִּטָּה וְנַגִּיד "אֶזֶּה בָּלָגָן,
לְמָה זֵה אַיָּה
טוֹב?
הַכֹּל-יָכוֹל שָׁבַר תָּ'רֶגֶל.
נוֹשְׂאִים
אֵלָי עֵינַיִם נְתִינַי ,
אֵיךְ נָפַל
הֵילֵל בֶּן
שַׁחַר .
עַל קַב
קַנָּדִי אֲנִי
מְדַדֶּה בֵּין
כִּסֵּא לְאַסְלָה
וְקָם. לְבַד לְבַד.
וְאוּלַי,
זֶה שֶׁבֶר רִאשׁוֹן
וְיִהְיוּ
הַדְּבָרִים .
יִהְיוּ
חֲשָׁשׁוֹת בָּאַגָּן
כְּאֵבִים
בֶּחָזֶה.
וְאוּלַי לֹא
יִהְיוּ
מִפְרָקִים,
בִּרְכָּיִם,
אֵילו רַק
הִתְכַּוְּצוּיוֹת וְתוּ לֹא
מָה אֲנִי
מַשִּׁיק ?
הַקַּב נִצַּב
לְרַדְיוּס בִּנְקֻדַּת הַהַשָּׁקָה.
אִם תַּעֲבוֹר
עַל כֻּלָּן , תַּחֲזֹר לְהַתְחָלָה
שלום לקוראי פועם
לאחר שהיינו במה מ 2011 לכותבים וכותבות מכל
המקומות ומכל הגילאים,
לאחר 170 גיליונות ,
2 ערבי
שירה "חיים",
מעל 500 שירים שפורסמו,
פועם עובר שינוי.
יונה, נורית ואווה החליטו לפרוש מהמערכת
אנחנו מודים להן על העריכה המסורה במשך כל
השנים
למערכת מצטרפים
נעמה
שפירא
כותבת מזה
10 שנים, הוציאה 2 ספרי שירה - "פתאום שירה" ו"ציפרים עפות בכיוון
הנכון". עסקה בעבר בצורפות
עודד
בן-דורי
נשוי
לעינב, אב לשמונה וסב לנכד. מתפרנס מעבודה בהיי-טק, חי מכתיבת שירה. מתגורר
בגבעת-אולגה שבחדרה. שלושה ספרי שירה פרי עטו ראו
אור בהוצאת עיתון77.(אחד אל אחד - 2016, אחד העם - 2019, חיי עיר – 2023) עורך
ומנחה סדנאות שירה.
שני שירים מפרי עטם מופיעים בגיליון
כתובת
האתר ללא שינוי http://poem-shira.blogspot.com/
כתובת המייל ליצירת קשר ומשלוח שירים poem.shira@gmail.com
ללא שינוי
השם משתנה ל"פואם" (
ממשיך לפעום)
מוזמנים להמשיך לשלוח חומרים, לקרוא לשתף
להגיב
עופר,
נעמה, עודד
מערכת "פואם"
( ממשיך לפעום)
הֶעָתִיד פָּגַשׁ אוֹתִי לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת
זוֹ הָיְתָה הִתְנַגְּשׁוּת בֵּין כּוֹחוֹת
לֹא שָׁוִוים,
דְּבָרִים נֶחְתְּכוּ וְנִתְפְּרוּ מֵחָדָשׁ
בִּתְפָרִים גַּסִּים,
הַצַּלָּקוֹת נֶחְבָּאוֹת בִּסְדָקִים
עֲמֻקִּים,
חָשַׁשְׁתִּי שֶׁיִּתְפָּרְקוּ לִי
הַפָּנִים,
חומָרִים נִרְקָבִים כְּשֶׁפָּג תָּקְפָּם,
כְּשֶׁהַזְּמַן סוֹף סוֹף נֶעֱצַר
מָצָאנוּ אֶת עַצְמֵנוּ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד
בִּלְבַד.
סַבָּא שֶׁלִּי
אָהַב מְאוֹד מְלָפְפוֹנִים
כְּבוּשִׁים בְּחֹמֶץ
וְהָיָה מְחַלֵּק אֶת הָעוֹלָם לִשְׁנַיִם
לִכְלֵי רֶכֶב שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה
שְׁעָתָם
לְבַקֵּר בַּמּוּסָךְ
וְכָאֵלֶה שֶׁמֵּאָז הַבִּקּוּר
הָרִאשׁוֹן
שָׁבִים וּפוֹקְדִים אֶת הַסַּדְנָה
מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם
עַד הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי
שֶׁאֵין מִמֶּנּוּ חֲזָרָה
סַבָּא שֶׁלִּי הָיָה מְמַצְמֵץ
בִּשְׂפָתָיו
מִתְעַנֵּג עַל פִּסַּת דָּג כָּבוּשׁ
פּוֹסֵעַ בְּכָל יוֹם
אֶל מְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ
הַסָּמוּךְ לְכָלבּוֹ שָׁלוֹם
וְנִמְנַע מִלְּבַקֵּר אֵצֶל הָרוֹפֵא
עַד שֶׁבַּעֲרֹב יָמָיו
פָּקַד לְרִאשׁוֹנָה אֶת בֵּית הַחוֹלִים
שָׁם בִּצְּעוּ בּוֹ אֶת
הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי
מִמֶּנּוּ אֵין חֲזָרָה
*[זכרון טוב]
אַל תִּתֶּן לָהֶם דָּגִים
לֹא בְּשַׁבָּת
וְלֹא בָּחַגִים,
לְלֹא גְּלוּטֶן , לְלֹא סֻכָּר,
בְּלִי
מִיצִים וּבְלִי תֵּה קַר.
נַקְנִיק
זֶה מַזִּיק וְבַּמְבָּה חָמוּר!
חָלָב
וּמוּצָרַיו בָּרוּר שֶׁאָסוּר,
(שֶׁלֹּא
לְדָבֵּר עַל בָּשָׂר לֹא כָּשֵׁר
אוֹ לֶאֱכוֹל
אֶת הַלֶּחֶם בְּלִי הַקָּשֶׁה.)
אָסוּר
בֵּיצָה וְאָסוּר קְצִיצָה
וּסְלִיחָה
אִם אֲנִי קְצָת מַלְחִיצה:,
יָדַיִם
לִרְחֹץ! צִפֹּרְנָיִם לִקְצֹץ!
בָּבֹּץ
לֹא לִקְפֹּץ! נַעֲלַיִם לַחֲלֹץ!
אֵין מוֹצֵץ
וְאֵין בַּקְבּוּק,
אָסוּר
פִּנּוּק, גִּהוּק, פִּהוּק,
בְּלִי
חֲבֵרִים וּבְלִי הוֹרִים
בְּלִי
שִׁירִים מְיֻתָּרִים.
בְּגָדִים
רַק מִבַּדִים מְיֻחָדִים,
לֹא וְרוּדִים
וְלֹא צְמוּדִים.
הֶרְגֵּלִים
יְשָׁנִים לַעֲקֹר, לְשָׁרֵשׁ,
עַל הַמַּיִם
לְקַדֵּשׁ, לְהִזָּהֵר מֵאֵשׁ.
וּבְתוֹךְ
כֹּל הַ"אַל" וְהָ"אֵין" וְהַ"בְּלִי"
זְכֹר!
זֶה בִּגְלָלְךָ וְלֹא בִּגְלָלִי.
וְאִם קָשֶׁה
לְךָ, קְרָא וָאָבוֹא לְעֶזְרָה
לֹא סְתָם
הֵם קוֹרְאִים לִּי "אִמָּא יְקָרָה"...
נוֹלַדְתִּי לְתִלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה.
זָרְקוּ
אוֹתִי לַמַּיִם בְּשִׁעוּרֵי שְׂחִיָּה.
בְּשִׁעוּרֵי
נַגָּרוּת דָּפַקְתִּי לְעַצְמִי
אֶצְבַּע
אַחַת בְּכָל שִׁעוּר.
עֶשֶׂר
אֶצְבָּעוֹת דְּפוּקוֹת הֶחֱזִיקוּ
מַחְבֶּרֶת
מְיֻתֶּרֶת שֶׁל שִׁעוּרֵי
כְּמוֹ-אֶזְרָחוּת.
אַחֲרֵי
הִתְעַמְּלוּת בְּמִסְדַּר בֹּקֶר,
נוֹלַדְתִּי
לְשִׁירַת הַהִמְנוֹן הַנָּכוֹן.
כָּל כָּךְ
נָכוֹן
הַהִמְנוֹן
הַנָּכוֹן שֶׁדִּבֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ.
הַנֶּפֶשֶּׁלִי
חִפְּשָׂה עָלִים שֶׁנּוֹשְׁרִים
בַּמִּקְצָב
שֶׁל הָרוּחַ.
הָיְתָה לָהּ
שִׁירָה מִשֶּׁלָּהּ, לָרוּחַ.
בְּשִׁעוּרֵי
מַקְהֵלָה שַׁרְתִּי
שִׁירֵי
מוֹלֶדֶת צְבוּעִים בַּצֶּבַע הַנָּכוֹן.
אֶת שִׁירֵי
הַמְּשׁוֹרֵר הַלְּאֻמִּי
לָמַדְתִּי
בְּעַל-פֶּה כְּמוֹ לוּחַ הַכֶּפֶל.
נוֹלַדְתִּי
לִתְהוֹת אִם הַמְּשׁוֹרֵר
רָצָה
לִהְיוֹת לְאֻמִּי.
אֵדִים שֶׁל
הַמִּלִּים שֶׁלּוֹ פָּרְחוּ
מִתּוֹךְ
הַזֵּעָה בַּתִּלְבֹּשֶׁת הָאֲחִידָה.
אַל תַּזְמִין
אוֹתִי אִם אַתָּה מַאֲמִין בְּתִלְבֹּשֶׁת אֲחִידָה בָּאֶפְשָׁרוּת הַיְּחִידָה
בָּרַעֲיוֹן הַבּוֹדֵד הָאֶפְשָׁרִי.
אַל תַּזְמִין
אוֹתִי לַאֲרוּחַת הַשְּׁחִיתוּת לְמוֹרֶשֶׁת הַקְּרָב לְסִפּוּרֵי הַגְּבוּרָה
עַל רֶצַח מִשִּׁעוּרֵי הַמּוֹלֶדֶת.
לְשִׁירַת
הַהִמְנוֹן
לַמִּסְדָּר
לְשִׁירֵי
הַלְּאֹם בַּצִּבּוּר
אַל תַּזְמִין
אוֹתִי.
אֲנִי
לֹא אָבוֹא
אֲנִי
הַיַּלְדוּת
שֶׁלִּי
מָתְחָה
אוֹתִי כְּמֵיתָר
אוֹתוֹ אֲנִי
מַרְכִּיב שׁוּב וָשׁוּב
עַל
הַגִּיטָרָה הַקְּלָאסִית מִסְּפָרַד
שֶׁאַבָּא
קָנָה לִי בְּגִיל שֶׁבַע
מַסְפִּיק
פַּעַם אַחַת
הַשֶּׁלֶג הָיָה לָבָן
מְכַסֶּה הַכֹּל.
הַשֶּׁלֶג טָהוֹר.
מָה הָיָה אָדֹם? כְּלוּם.
יַלְדָּה קְטַנָּה הָלְכָה לַגַּן.
יַלְדָּה קְטַנָּה הָלְכָה לְבַד לַגַּן.
לֹא קָרָה כְּלוּם.
הַדֶּרֶךְ לָקְחָה
הַדֶּרֶךְ לָקְחָה אוֹתָהּ
הַדֶּרֶךְ לָקְחָה אֶת הַגַּן
הַשֶּׁלֶג כִּסָּה הַכֹּל.
לֹא הָיָה כְּלוּם.
כְּמוֹ שֶׁהָלְכָה כָּכָה חָזְרָה.
יַלְדָּה קְטַנָּה.
הַשֶּׁלֶג לָבָן – לָבָן – לָבָן
הַכֹּל נוֹצֵץ וְלָבָן * נוֹצֵץ וְלָבָן * נוֹצֵץ!
הַכֹּל לָבָן פַּעַם אַחַת
מִכָּל צְדָדַי הַכֹּל אֶחָד. סָגוּר. שָׁלֵם.
זוֹ לֹא אֲנִי. זוֹ לֹא אֲנִי. זוֹ לֹא אֲנִי
הַיָּד הִיא תָּמִיד אֱלֹהִים.
לָבָן. לָבָן. לָבָן. לָבָן.
אֵין כְּלוּם. אֵין נִמְעָן. אֵין מַעֲנֶה. אֵין
צְעָקָה. הַקּוֹל לָבָן. הַשֶּׁלֶג לָבָן. אֱלֹהִים לָבָן.
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁעוֹלֶה בְּדַעְתִּי -
הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁזֶּה יָכוֹל לִהְיוֹת -
אִמָּא וַאֲנִי כְּמוֹ בְּוַלְס.
אִמָּא קָמָה וְהוֹלֶכֶת אֶת הַצְּעָדִים מֵהַכֻּרְסָא
בַּסָּלוֹן אֶל הַמִּטְבָּח,
פּוֹתַחַת אֶת דֶּלֶת הַמְּקָרֵר
וּמַבִּיטָה לְתוֹכוֹ. מָה
נָכִין הַיּוֹם?
מִשְׁתַּהָה -
אִמָּא סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת.
פִּיהָ מִתְעַוֵּת בְּאִי-נַחַת.
סַבָּה לְאָחוֹר
הִיא שָׁבָה לַכֻּרְסָא בַּסָּלוֹן.
מְלַוָּה, אֲנִי לֹא קְרוֹבָה מִדַּי, לֹא רְחוֹקָה מִדַּי.
סְחַרְחוֹרוֹת וּכְאֵבֵי שְׁרִירִים בָּרַגְלַיִם
הָיוּ לְאִמָּא עוֹד קֹדֶם. בַּכֻּרְסָא זֶה כְּבָר לֹא
מְשַׁנֶּה.
לְאַט לְאַט אִמָּא שׁוֹקַעַת לְתוֹךְ מַבָּט מְרֻחָק שֶׁל
אוֹרַחַת
בְּבֵיתָהּ שֶׁלָּהּ מְטַפֶּלֶת זָרָה אוֹסֶפֶת אֶת מָה
שֶׁנִּשְׁמָט, פִּסָּה, פִּסָּה.
גַּם אֲנִי הוֹלֶכֶת וְשׁוֹקַעַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר
בַּכֻּרְסָא, אוֹתָהּ כֻּרְסָא. קָנִיתִי אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ.
הַיָּמִים יָפִים מֵאָז שֶׁנִּפְרַדְנוּ, אִמָּא, אַתְּ
בַּמִּיתָה וַאֲנִי מִתְהַלֶּכֶת –
בּוֹחֶנֶת אֶת הַבְּרִיאָה – עֲמִידוּתָהּ – הָאוֹר
הַבִּלְתִּי מִתְפַּשֵּׁר – הַבְּהִירוּת.
הָיִיתִי בְּטוּחָה שֶׁהַנּוּגוּת אֲפֹרָה,
וְהִנֵּה הִיא צְלוּלָה, עוֹמֶדֶת בְּעִקְּשׁוּת סְבִיבִי,
עוֹטֶפֶת,
לְלֹא מִלִּים, לְלֹא שֵׁם,
נוֹכַחַת בְּכָל פְּנִיָּה,
מוּל עֵינַי, בְּעֵינַי, מִתּוֹךְ עֵינַיִךְ.
לִכְתֹּב מַיִם,
צְלִיל פִּכְפּוּכָם הַזּוֹחֵל,
אַלְפֵי עֵינֵיהֶם הַמְּרַצְּדוֹת בְּאוֹר
שֶׁמֶשׁ,
תְּנוּעַת גְּחוֹנָם הַמְּלַטֶּפֶת כַּפּוֹת
רַגְלַיִם.
לִכְתֹּב מַיִם.
צִבְעָם הַמִּתְחַלֵּף
עִם שַׁחַר יוֹם
וּבְדִמְדּוּמֵי הָעֶרֶב,
קוֹלָם הַבּוֹקֵעַ מֵאַבְנֵי הַמַּיִם,
קוֹלָם הַנּוֹפֵל מִצּוּקֵי הַסֶּלַע,
לִכְתֹּב מַיִם כְּדֵי לִשְׁתּוֹת.
הִיא אָמְרָה לִי לֹא לִדְאֹג
כִּי
עַד הַחֲתֻנָּה זֶה יַעֲבֹר
אֲבָל
הַשִּׁיר לֹא שׁוֹכֵחַ לִי
לֹא
סוֹלֵחַ
רוֹצֶה
עַכְשָׁו שֶׁאוֹדֶה בְּכָל הָאֱמֶת
אֵין
לִי בְּרֵרָה
אֲנִי
מִתְפַּשֶּׁטֶת
טוֹבֶלֶת
בְּמֵי הַחֲטָאִים
צוֹלֶלֶת
עִם כָּל הָרֹאשׁ שֶׁבַע פְּעָמִים
צוֹעֶקֶת
בְּפֶה
מָלֵא מַיִם
וְאֵין
קַב וְאֵין שָׁמַיִם.
בִּשְׁתַּיִם בַּלַּיְלָה הֵחֵל לָרֶדֶת הַגֶּשֶׁם. זֶה הִתְחִיל בְּהֶבְזֵק שֶׁהֵאִיר צְלָלִים חֲדָשִׁים עַל הַקִּירוֹת וְנִמְשַׁךְ בְּרַעַשׁ שֶׁהֶחֱרִיד אֶת הַכְּלָבִים. נָתָן הִתְעוֹרֵר וּבָהָה בַּתִּקְרָה, מְנַסֶּה לְהָבִין מָה קָרָה. הוּא שָׁמַע אֶת נְקִישׁוֹת הַטִּפּוֹת עַל הַגַּג. בִּתְחִלָּה נִתָּן הָיָה לְהַבְחִין בֵּין הַנְּקִישׁוֹת. הָיוּ מִרְוָחִים קְצַרְצָרִים שֶׁל שֶׁקֶט בֵּין נְקִישָׁה לִנְקִישָׁה. כְּאִלּוּ מַמְתִּינוֹת הַטִּפּוֹת בְּנִימוּס לְתוֹרָן לְהַקִּישׁ עַל הַגַּג. הַמִּרְוָחִים בֵּין הַנְּקִישׁוֹת הָלְכוּ וְהִתְקַצְּרוּ, הַנְּקִישׁוֹת תָּכְפוּ וְהָלְכוּ, עָצְמָתָן גּוֹבֶרֶת כְּפִטְפּוּט נִרְגָּשׁ, עַד שֶׁהָפַךְ לְטִרְטוּר מִתְמַשֵּׁךְ וְנָחוּשׁ, כְּאִלּוּ הַגֶּשֶׁם מְנַסֶּה לַחְדֹּר דֶּרֶךְ גַּג הָרְעָפִים וּלְמַלֵּא אֶת הַחֶדֶר הֶחָשׁוּךְ בִּנְזִילוֹת עַרְמוּמִיּוֹת. הֵד רְעָמִים רְחוֹקִים, כְּמוֹ מִלְחָמָה שֶׁל אֲחֵרִים, לִוָּה אֶת הַשָּׁאוֹן הַמִּתְמַשֵּׁךְ. הִתְלַוָּה אֵלָיו קִשּׁוּט חִנָּנִי שֶׁל קוֹל הַשִּׁכְשׁוּךְ שֶׁל הַמַּיִם בַּמַּרְזֵב, יוֹרְדִים וְחוֹתְרִים מַטָּה. מְפַלְּסִים דַּרְכָּם אֶל מַעֲבֵה הָאֲדָמָה, אֶל מִסְתְּרֵי הַשָּׁרָשִׁים, מְחַלְחֲלִים מִבַּעַד לַגַּרְגְּרִים, מְעִירִים שִׁלְשׁוּלִים רְדוּמִים, חוֹקְרִים שְׁכָבוֹת נֶעֱלָמוֹת בְּדַרְכָּם אֶל הָאֲגַמִּים הַגְּדוֹלִים וְהָאֲפֵלִים שֶׁמִּתַּחַת לְסַלְעֵי הַגִּיר, שָׁם נוֹלָדִים הַפְּחָדִים.
מָה יֵשׁ בֵּינִי לְבֵינְךָ?
רַק
צִפּוֹר שִׁיר
עוֹמֶדֶת
עַל כַּף
יָד פְּתוּחָה
אִם
הָאֶצְבָּעוֹת תִּרְחַקְנָה זוֹ מִזּוֹ
הַצִּפּוֹר
תִּפֹּל
מָה
יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?
כַּף יָד
הֲמוּמָה
מֵעִקְבוֹת
חַיִּים שֶׁהָיוּ וְאֵינָם
אִם כַּף הַיָּד תִּסְגֹּר עַל הַצִּפּוֹר
תִּתְאַוֶּה שֶׁתְּהֵא רַק שֶׁלָּהּ
מָה יִהְיֶה בֵּינֵינוּ?
טַעַם מַר
שֶׁל חֹפֶשׁ שֶׁהָיָה וְאֵינוֹ
אִם
אֶצְבַּע תְּאַיֵּם לְהִנָּתֵק
כִּי
כָּבֵד מְאוֹד הַמִּשְׁקָל
נְלַטֵּף,
נְעַסֶּה
אֶצְבַּע אֶצְבַּע
עַד
שֶׁהַיָּד תְּבַקֵּשׁ צִפּוֹר
עַד
שֶׁהַצִּפּוֹר תְּבַקֵּשׁ יָד
בְּכָל
רֶגַע יְכוֹלָה הַצִּפּוֹר לָעוּף
בְּכָל
רֶגַע יְכוֹלָה הַיָּד לְהִתְכַּוֵּץ
מָה יֵשׁ
בֵּינִי לְבֵינְךָ?
עֹנֶג
רְעָדָה
צִפּוֹר
שִׁיר
עוֹמֶדֶת
עַל כַּף יָד פְּתוּחָה
בְּאֶצְבְּעוֹת רַגְלֵיכֶן גְּעוּ בָּאֲדָמָה,
דְּרוּכוֹת, נַטְּרוּ סְבִיבְכֶן מֵרַע
מוּכָנוֹת לְנִתּוּר לַאֲוִיר -
לָעוּף.
אִסְפוּ זְרָדִים דַּקִּים,
טְווּ קֵן גָּבוֹהַּ
מִצְאוּ מָקוֹם
בֵּין לְבֵין
הָאֲדָמָה וְהַשָּׁמַיִם.
סִיסִים מְלַהֲקִים שָׁעוֹת,
נִשָּׂאִים עַל כַּנְפֵיהֶם בָּרוּחַ.
כְּמוֹתָם, עָלַיִךְ לְלַהֲטֵט בֵּין שָׁמַיִם לְאֶרֶץ
עַד יִפֹּל דָּבָר,
עָלַיִךְ לְהַרְחִיב אֶת לִבֵּךְ לַהֱיות הַזֶּה -
צִנּוֹר דַּק אֶל גּוּף
מִתְכַּלֶּה
אֲנִי צוֹפָה בַּצִּפֳּרִים.
לָהֶן יֵשׁ כְּנָפַיִם.
סַבָּא שֶׁלִּי הוּא עַכְשָׁו
כַּדּוּר
פּוֹרֵחַ.
קְרִישׁ
דָּם כִּדֵּר אוֹתוֹ,
הַלֵּב
פָּרַח.
בַּקּוֹמָה
לְמַטָּה מִשְׁתַּדֵּל פְּסַנְתֵּר
מוּל
מוֹרָתוֹ הָעַקְשָׁנִית –
לֹא
כָּךְ, יַקִּירִי. לֹא כָּךְ.
יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה שֶׁל הַסִּבּוּב בַּכְּבִישׁ לִפְנֵי הָעֲלִיָּה,
יֵשׁ אֶת
הַשְּׁבִיל הַנִּסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי הַבֶּרֶז הַיָּשָׁן,
עִם
רַקָּפוֹת וְצֵל אָפֵל, וְיָרֹק שֶׁמַּקִּיף וּסְלָעִים
שֶׁקּוֹרְאִים
לְךָ לְהִכָּנֵס, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁפּוֹתַחַת שַׁעַר
לְעוֹלָם
שֶׁל אַחֲרֵי הַכֹּל, שֶׁקּוֹרֵאת לָצֵאת אֶל קוֹלוֹת שֶׁשָּׁכַחְתָּ
וְזִכְרוֹנוֹת
שֶׁסֶק, וְעָסִיס נִגָּר עַל הַיָּדַיִם,
וְקַדָּרִים
בָּאִים אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה,
וּמִשְׂחָקִים
בְּתוֹךְ עַנְנֵי כֻּתְנָה שֶׁנִּקְטְפָה
כְּמוֹ
חֻלְצוֹת שַׁבָּת וּתְלָמִים נִפְתָּחִים בַּשָּׂדוֹת, וְרֵיחַ אֲדָמָה
וְיַלְדוּת.
יֵשׁ אֶת הַמֻּכָּר הַזֶּה
הִיא עוֹמֶדֶת מוּלִי, עֲגֻלָּה וּמְשֻׂרְטֶטֶת, וּמַהֵר מְאוֹד הִיא מְשַׁעֲמֶמֶת אוֹתִי
אָז אֲנִי מְנַפֶּצֶת אוֹתָהּ לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת לֹא שָׁווֹת
וְלֹא יְשָׁרוֹת
שֶׁקְּצָת מְמַלְּאוֹת אֶת הַמִּסָּבִיב, וּכְבָר יוֹתֵר שָׁקֵט לִי
בִּפְנִים.
וְגַם זֶה לֹא מָלֵא לִי מַסְפִּיק, שָׁקֵט, שָׁקֵט מִדַּי עַד
שֶׁזֶּה נִהְיֶה כְּבָר מַפְחִיד
אָז אֲנִי דּוֹרֶכֶת עַל הַשְּׁבָרִים חָזָק, שֶׁיִּהְיֶה רַעַשׁ
שֶׁיִּגְבַּר עַל הַשֶּׁקֶט
וּמַמְשִׁיכָה לִקְפֹּץ וְהָרַעַשׁ מִתְחַזֵּק
עַד שֶׁהַשְּׁבָרִים כְּבָר נַעֲשִׂים לְאַבְקָה וְהִיא נִכְנֶסֶת
לִי לָאַף וְקָשֶׁה לִי לִנְשֹׁם
וַאֲנִי עוֹצֶרֶת
וְהַלֵּב שֶׁלִּי דּוֹפֵק חָזָק, וְגַם זֶה סוּג שֶׁל רַעַשׁ
אֲבָל לֹא מַסְפִּיק, אָז אֲנִי צוֹעֶקֶת חָזָק
וְהָרֵאוֹת שֶׁלִּי מִתְפּוֹצְצוֹת מִבִּפְנִים
וְזֶה קָשֶׁה, וְכוֹאֵב, וּמְמַלֵּא.
הַלְּוַאי שֶׁזֶּה לֹא הָיָה כָּל כָּךְ נֶהֱדָר.
הַלְּוַאי שֶׁיּוֹם אֶחָד אֲנִי אֶעֱמֹד לְיַד הַקֻּמְקוּם, וַאֲחַכֶּה שֶׁהוּא יִרְתַּח עַד הַסּוֹף.
הֲרֵי לֹא נִהְיֶה כָּאן
לָנֶצַח
יֵשׁ
תַּאֲרִיךְ תְּפוּגָה
מַשֶּׁהוּ
יִקְרֶה לַשֶּׁמֶשׁ,
וַאֲנַחְנוּ
אֵלֶּה שֶׁהִמְצִיאוּ אֶת הַזְּמַן
וְאֶת
הַדֶּרֶךְ וְאֶת אֱלוֹהִים,
אֲנַחְנוּ
אֵלֶּה שֶׁאֲבוּדִים בְּלִי מַיִם וּבְלִי סְמַרְטְפוֹן
חֲצִי
מִשְׁאֶלֶת מָוֶת חֲצִי חַיִּים לְלֹא תַּכְלִית,
יָכֹלְנוּ
לְהִטָּרֵף עַל יְדֵי תַּנִּין בַּיְאוֹר
עוֹד
כְּשֶׁהָיִינוּ עֲבָדִים,
כָּל
הַחֻלְשׁוֹת הָאֵלֶּה, הַתִּקְוָה הַדְּלִילָה,
הָרָעָב
הַמַּתְמִיד,
מִישֶׁהוּ
זוֹכֵר אֶת הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן?
הַבְּרִיאָה טֶרֶם הִסְתַּיְּמָה וּכְבָר רוֹאִים אֶת הַסּוֹף
הֻשְׁמַדְנוּ בְּמַבּוּל אֶחָד, שׁוֹאוֹת
שֶׁהֵבֵאנוּ עַל עַצְמֵנוּ
עֻבָּרִים אֲנַחְנוּ, יְתוֹמִים
יָפִים בְּעֵרוּמֵנוּ וּבִשְׁנָתֵנוּ
אָז אַל
תַּפְרִיעוּ.
