צוֹעֵד בְּנַעֲלַיִם זָרוֹת, עֲטוּרוֹת
זְכוּכִיּוֹת מְנֻפָּצוֹת,
מוֹזָאִיקָה שֶׁל צַעַר וְאַלִּימוּת.
זְאֵבִים חוֹלִים מְצַוִּים עָלַי
לִבְנוֹת חוֹמוֹת גְּבוֹהוֹת,
עָלַי לִשְׁמֹר עֵינַי פְּקוּחוֹת
כְּשַׁעֲרֵי עָרִים עַתִּיקוֹת.
הָיִיתִי הוֹלֵךְ חוֹלוֹת רַבִּים,
צוֹעֵד עַל גֶּחָלִים לוֹחֲשׁוֹת
בְּלִי לוֹמַר מִלָּה, הֵם אוֹהֲבִים
אֶת קוֹלִי הַמִּתְחַנֵּן.
