וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, כְּמוֹ בִּפְנִים, כְּמוֹ הַמָּקוֹם הַזֶּה בַּבֹּקֶר הַהוּא, בֵּין הַסְּדָקִים שֶׁל הַמִּדְבָּר שָׁם הִתְחַלְתִּי לִנְסֹעַ, דֶּרֶךְ קוֹלוֹת הָרַדְיוֹ שֶׁמַּמְשִׁיכִים בְּאִי-הַיְּדִיעָה, בְּאִי הֲבָנָה, שֶׁמַּמְשִׁיכִים בַּאֲנָשִׁים שֶׁמְּתַקְשְׁרִים, בַּאֲנָשִׁים שֶׁמְּבַקְּשִׁים, בּוֹאוּ, שֶׁמִּתְחַנְּנִים, שֶׁצּוֹעֲקִים אֵיפֹה כֻּלָּם, שֶׁנִּשְׁבָּרִים בִּלְחִישָׁה, הֵם פֹּה, הֵם פֹּה. בִּנְסִיעָה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת מֵהַדָּרוֹם הָרָחוֹק, שֶׁמְּנַסָּה כְּמוֹ הַלֵּב, לְהִתְרַחֵק מִטְּוַח הַטִּילִים, שֶׁמַּתְחִילָה ב "לֵךְ לְךָ", מְבַקֶּשֶׁת לִבְרֹחַ, וּמַמְשִׁיכָה בְּ "אַתְּ שֶׁאַהֲבַת", שֶׁמַּמְשִׁיכָה לְכִוּוּן יְרוּשָׁלַיִם, שֶׁמַּמְשִׁיכָה אֶל הָעֲקֵדָה, וּמְנַסָּה בְּכָל זֹאת לְהַגִּיעַ, אֶל הַצָּפוֹן, אֶל הַבַּיִת, חֲזָרָה לְשָׁם, אֶל הָאוֹר, רַק מְבַקֶּשֶׁת מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה אֶת רוּחַ אֱלֹהִים, וְאוּלַי כְּבָר לֹא מַאֲמִינָה שֶׁיְּהִי אוֹר.
תחנת השלום / ורד זינגר
טוֹב לְהִפָּרֵד
מִמּוּעָקָה
בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת.
הַשְּׁעוֹנִים הָעֲגֻלִּים,
חָצָץ הַמְּסִלּוֹת,
הַדְּלָתוֹת הַנִּפְתָּחוֹת −
אֵירוֹפָּה.
רַק חַיָּלִים
נִרְדָּמִים
עַל רוֹבִים
מַזְכִּירִים
בְּאֹפֶן סוֹפִי
שֶׁעֲדַיִן
אֵין פִּתְרוֹן.
עלטה / אביטל הררי
שׁוּב שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶל תּוֹךְ הַמַּיִם
אוֹר גּוֹוֵעַ בְּטֶרֶם עַיִן תָּבִין אֲשֶׁר קָרָה
לֹא נֶחְסַר לָהּ עַד מָחָר
כְּמוֹ זַרְזִירִים הַמְּצַיְּצִים בְּבֶהָלָה ,
נִבָּלַע גַּם אָנוּ אֶל תּוֹךְ הָעֲלָטָה
אֵין אַחֲרִית שֶׁהִיא טוֹבָה
רַק קֶבֶר, מַצֵּבָה
כְּאִלּוּ לֹא הָיִינוּ
כְּאִלּוּ לֹא רָאִינוּ
אוֹר אַחֲרוֹן שֶׁל שֶׁמֶשׁ אֲדֻמָּה
* / נעמה שפירא
שׁוּב חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ הַסְּתָיו
אֲבָל
לֹא בְּדִיּוּק
בַּסְּתָו
הַזֶּה אֲנִי מְגַלָּה קִמְטֵי רֹחַב בַּבֶּטֶן
חֻלְשַׁת
רְאִיָּה מְסֻיֶּמֶת
קְשָׁיֵי
זִכָּרוֹן מִתְקַדְּמִים,
הַגִּנָּה
מִתְמַלֵּאת יְצוּרִים זְעִירִים
וְשִׁירַת
צִפּוֹרִים לְעֵת עֶרֶב,
לֹא
יְאֻמַּן כַּמָּה פְּלָאִים יֵשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה,
וְשׁוּב
עִדָּן, עִדָּן הַלַּמְדָן,
עִדָּן
שֶׁיֵּשׁ לוֹ רֶגֶל פְּגוּמָה
עִדָּן
שֶׁרָצָה יוֹתֵר וּוִתֵּר
עִדָּן
שֶׁאִבֵּד אֶת כַּלְבָּתוֹ וְאֶת בִּתּוֹ,
דּוֹמֶה
שֶׁכֻּלָּם קְדוֹשִׁים מִסָּבִיב,
דִּבַּרְנוּ
גַּם עֲלֵיהֶם.
שׁוּב
שָׁמַיִם לְבָנִים
שׁוּב
אֲנִי מִתְפָּרֶצֶת לְדִבְרֵי אֲחֵרִים
כְּאִלּוּ
יֵשׁ לִי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב לוֹמַר,
אֵלּוּ
הַדְּבָרִים שֶׁקּוֹרִים כָּל יוֹם
וּמִתְאַדִּים
לְעֵת עֶרֶב.
שוב סתיו - ארבעים שנה אחרי / יבחר גנאור
עֲנָנִים אֲפֹרִים
סוֹגְרִים
כֶּתֶם
כְּחֹל שָׁמַיִם
בַּדֶּרֶךְ
לִירוּשָׁלַיִם.
שׁוּב
כָּאן נוֹשְׁבוֹת רוּחוֹת רָעוֹת וְקוֹדְרוֹת -
מֵעַל
מֵאָה אֶלֶף בְּסוּרְיָה, בְּמִצְרַיִם מֵאוֹת.
סְתָו
בָּאֲוִיר עֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה
בָּרַדְיוֹ
שִׁירִים שֶׁל תְּפִלָּה וּבְרָכָה
חוֹגְגִים
יוֹם הֻלֶּדֶת - אַרְבָּעִים שָׁנָה.
אֲנִי,
אֶת גִּילוֹ עָבַרְתִּי זֶה מִכְּבָר
עֵת
הוּא - בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם נוֹתַר.
מְשַׁדְּרִים
מֵחָדָשׁ כַּתָּבוֹת נוֹשָׁנוֹת
מֵגּוֹלָן
וּמִסּוּאֶץ שֶׁל ימֵי הַקְּרָבוֹת
וּבֵין
אִחוּלֵי חַג לְמַבּוּל זִכְרוֹנוֹת
מִלְחָמָה
רְחוֹקָה שֶׁקְּרֵבָה לַגְּבוּלוֹת
מִסְפַּר
הַהֲרוּגִים לֹא נִתְפָּס בַּדִּמְיוֹן
לֹא
אֵי שָׁם בְּאַפְרִיקָה – כָּאן לְיַד בַּצָּפוֹן.
קְרוֹבִים
מֻקְרָבִים, קְרֵבִים קְרָבוֹת
אַרְבָּעִים
שָׁנָה קְרוֹבוֹת רְחוֹקוֹת
עַנְנֵי
מִלְחָמָה מְאַיְּמִים אֲפֹרִים,
אֲוִירַת
עֶרֶב חַג וְזֵכֶר חָגָּא
רַק
אָחִי הַבְּכוֹר מֵאָז לֹא בָּגַר
סוֹגְרִים
כֶּתֶם
כְּחֹל שָׁמַיִם –
תִּקְוָה
לְיָמִים אֲחֵרִים.
בדרך
לירושלים - ספטמבר 2013
אוקטובר 2023 / הודיה כרובי פרידמן
בְּגָדִים
לְבָנִים מִתְיַבְּשִׁים עַל הַחֶבֶל בְּלֹא שִׂמְחָה
הַשֶּׁמֶשׁ
הוֹלֶכֶת וּמַנְמִיכָה וְאֵין הֲקָלָה
אֶת
הָאֲוִיר הַקַּר בַּלֵּילוֹת אִי אֶפְשָׁר לִשְׁאֹף
וְהַגֶּשֶׁם
הָרִאשׁוֹן נִתַּךְ מָלוּחַ וְעַז
אִלּוּ
יָכֹלְנוּ הָיִינוּ חוֹזְרִים אֶל הֶבֶל הַקַּיִץ הַנּוֹרָא
אֶל
זֵעַת גַּב נוֹטֶפֶת
אַל
יֵאוּשׁ הָאִמָּהוֹת בַּחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל
חֲגִיגִיּוּת
הַסְּתָו נִגְזְלָה מֵאִתָּנוּ
עָלִים
מֵתִים מֵהָעֵצִים וְאֵין גּוֹרֵף
יער בי / צפנת בן דוד
הַלַּיְלָה שָׁקֵט
אוֹמֵר הַיַּעַר
נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים
מֵרָחוֹק
מַעֲמִיקוֹת עַד
בּוֹרוֹת אֲפֵלִים.
הַלַּיְלָה רוֹעֵד
אוֹמֵר הַיַּעַר
סָפוּג בְּלַחוּת
עַרְפִלִּים.
אֵרֵד, אֲנִי אוֹמֶרֶת
לַיַּעַר
אֲנִי מוּכָנָה,
לַיְלָה שָׁקֵט וּסְלָעִים
לְבָנִים
עֲצֵי הָאַלּוֹן מַכִּירִים
אוֹתִי.
הַיַּעַר אוֹמֵר
הַקְשִׁיבִי,
מַצַּע עָלִים יְבֵשִׁים
חוֹרְקִים לְמַגָּע צַעֲדֵךְ
מַיִם לֹא יִשְׁטְפוּ
אֶת סוֹד בְּרִיחָתֵךְ
מִי יֵדַע שֶׁאַתְּ
חַיָּה
חַיִּים מַקְבִּילִים.
לוֹחֵשׁ רוֹמֵז לִי
הַלַּיְלָה
פָּנַס הַיָּרֵחַ
לוֹכֵד,
אַגִּיעַ עִם בֹּקֶר,
אֲנִי אוֹמֶרֶת
אַתְחִיל מֵחָדָשׁ
עִם עַצְמִי הָאַחֶרֶת.
בננה / דפנה שמשוני
לֹא הָיָה לִי דָּבָר
לוֹמַר עַל הַבָּנָנָה
שֶׁבַּעֲבוּר מְחִירָהּ בַּשּׁוּק
הַשָּׁחֹר
חָפַר הַחַיָּל
שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת
אַבָּא שֶׁלִּי
וְקָבוּר
מֵאָז
בְּגֻמַּת אָדָם
כָּךְ וְכָךְ
גֻּמּוֹת הַשְׁקָיָה חוּמוֹת בַּפַּרְדֵּס
סְבִיב גְּזָעִים
חֲזָקִים
כְּדֵי לְהַאֲכִיל אֶת
בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ
שֶׁגַּם הוּא שׁוֹכֵב מִזְּמַן
בְּגֻמַּת אָדָם
וּמֵאֶשְׁכּוֹל
הַבָּנָנוֹת
שֶׁאֲנִי קוֹנָה הַיּוֹם
בְּנִי הַצָּעִיר
הַמַּקְפִּיד
לְהַשְׁקוֹת אֶת בְּגָדָיו בְּמַיִם רַבִּים
מְפָרֵק פְּלָחִים
צְהֻבִּים
וּמַנִּיחַ בְּמִגְדָּל
מוּזָר
עַל גַּבֵּי שֶׁפַע
עַגְבָנִיּוֹת וּמְלָפְפוֹנִים
וְלֹא טוֹעֵם
עַד כַּמָּה
מוּזָרִים הַחַיִּים
* / תרצה פוסקלינסקי שחורי
כְּשֶׁהַחוֹמָה מְשַׁמֶּשֶׁת יָתֵד
כְּשֶׁהַחוֹמָה
מְשַׁמֶּשֶׁת סַכִּין
כְּמוֹ שֶׁאֵין הֲכָנָה
לְאַף פְּרֵדָה
כְּשֶׁהַחוֹמָה
מְאַשֶּׁרֶת הֶפְקֵר
כְּשֶׁהוּא יִשְׁלַח יָד
לְעֵבֶר הַצַּוָּאר שֶׁלִּי
כְּשֶׁהוּא יֵצֵא
מֵהַצַּוָּאר שֶׁלִּי וְיִשְׁלַח אֵלַי יָד
כְּשֶׁנְּגִיעָה שֶׁל
שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת תִּשְׁהֶה חֲצִי רֶגַע מֵהַמְּקֻבָּל
שׁוּב יָשִׁיב אוֹתִי
שֶׁאָשׁוּב אֵלַי
(תָּשׁוּב שֶׁאֶנְשֹׁם
תָּשׁוּב)
וְהַחַד מַשְׁמָעִי
יַהֲפֹךְ עֲרָפֶל, הַנִּשְׁמָע יַהֲפֹךְ אֲפַרְפַּר.
כְּשֶׁחוֹמָה
מְשַׁמֶּשֶׁת חֲצִיצָה מְאַפְשֶׁרֶת
כְּשֶׁעָמֹק בְּתוֹכֵךְ
אַתְּ יוֹדַעַת שֶׁהַחוֹמָה בְּסִכּוּמוֹ שֶׁל דָּבָר
הִיא מָנָה קְצוּבָה
הִיא דָּבָר נִסְבָּל
אֲנִי מְבָרֶכֶת אֶת מְקוֹם
מוֹשָׁבִי הָאֲרָעִי
מַצָּעִים וְחֻלְדּוֹת
הַשְׁאֵר אוֹתִי כָּאן.
מחשבות נפלאות/ אווה מורסיאנו
שֶׁהָאֹבֶךְ יִשָּׁבֵר
וְהַיָּם לֹא יִסּוֹג לְאָחוֹר
שֶׁאֶרְאֶה אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת
הַצְּדָפִים
וְהָאַצּוֹת הַמְּלֻפָּפוֹת בְּיָרֹק
שָׁחֹר
וְזָהָב צָהֹב יִשְׁטֹף אֶת הַמַּיִם
יִתְקַפֵּל בְּתוֹכוֹ
וְיִזְרַח מֵחָדָשׁ
בְּחַדְרֵי הַלֵּב הַדּוֹפֵק מַהֵר
מִדַּי
בָּעֲצָמוֹת הַמְּחֻזָּקוֹת כָּל יוֹם בִּכְמוּסוֹת סִידָן
וּבֵין לִפּוּפֵי הַמּוֹחַ
הַמְּבַקֵּשׁ לֹא לִשְׁכֹּחַ אֶת שְׁמוֹת הַסְּפָרִים שֶׁאֲנִי אוֹהֶבֶת
וִיטַאטֵא בְּשַׂעֲרוֹת רַכּוֹת
שְׁאֵרִיּוֹת קִנְאָה בְּנָשִׁים צְעִירוֹת עִם עָתִיד פָּתוּחַ
חוּטִינִי וְחֻצְפָּה חִנָּנִית
וְתָבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בִּמְלוֹא עֻזָּהּ
וְתִפְרֹשׂ אוֹתִי עַל הַחוֹל
כְּמוֹ עוּגִיַּת חֶמְאָה
פְּרִיכָה
וְיָבוֹאוּ הַגַּלִּים וְיִנְגְּסוּ
בִּי
בְּתַאַוְתָנוּת
וְאָקוּם עַל רַגְלַי
אֲפִלּוּ לְשָׁעָה אַחַת
שְׁלֵמָה
חטאת/ עופר בור
הוֹלַנְדִּי אֶחָד, זֶה שֶׁבִּי,
הִמְרִיא לְיָמִים אֲחֵרִים, רְחוֹקִים
לְגַלּוֹת גַּלִּים, שְׁקִיעוֹת
מוּזָרוֹת,
רוּחוֹת רְפָאִים עַל הַמַּיִם.
אֶת
כֵּף הַתִּקְוָה הוּא יַקִּיף שׁוּב וָשׁוּב
שְׁבוּי אֱמוּנָה, אֲסִיר תּוֹחֶלֶת
לְהוֹכִיחַ קֳבַל עַמִּים וְעֵדֹת:
הִנֵּה אֲנַעֵר חַטָּאת מֵרִבְצוֹ,
תְּשׁוּקָתִי תִּמְצָא מְשִׁילוּת.
עַד אָז אַמְשִׁיךְ לְעוֹפֵף
צִפּוֹר בּוֹדְדָה, נוֹדְדָה
פסטורלית/ נורית פרי
תְּנוּ לִי כְּפָר אַנְגְּלִי
עִם עֵשֶׂב יְרַקְרַק בְּמִרְבְּצֵי
הַסּוּסִים
וְצֶמַח יְרַקְרַק הַמְּטַפֵּס עַל
קִירוֹת הַבָּתִּים
וְנַחַל יְרַקְרַק מִתְפַּתֵּל בֵּין
אַרְמוֹנוֹת
שֶׁהַפְּאֵר נוֹתַר סָפוּג בֵּין אַבְנֵיהֶם
הַגֶּשֶׁם לֹא יִהְיֶה גֶּשֶׁם אֶלָּא
זַרְזִיף
וּמַרְאֶה עוֹצֵר נְשִׁימָה
יִהְיֶה פָּשׁוּט nice
וְיַשְׁאִיר מָקוֹם לְחַמְצָן
תְּנוּ לִי כְּפָר אַנְגְּלִי
בּוֹ אַרְתּוּר אַיבֶנְהוּ וְרוֹבִּין
צִחְצְחוּ חֲרָבוֹת וְהִקִּיזוּ דָּם
בְּאִפּוּק מְנֻמָּס
מַסְמִיקִים אֶת לֶחְיֵי הַגְּבִירוֹת
הָעֲרָפֶל הַסָּמִיךְ יִתְפַּזֵּר
לְאִטּוֹ
מוֹתִיר שְׁהוּת לְהִתְרַגֵּל
לַנּוֹף הַפָּתוּחַ
תְּנוּ לִי כְּפָר אַנְגְּלִי בּוֹ
צָעִיף
הוּא הֲגַנָּה מַסְפֶּקֶת מִקּוֹר
אוֹ בְּדִידוּת
וְכוֹס תֶּה בְּחָלָב תָּמִיד
מֵיטִיבָה מְצִיאוּת
* / חגית קופפר צ'רקה
אֲנִי אוֹחֶזֶת קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל נְחַשׁ זִכְרוֹנוֹת יָרֹק מִתְפַּתֵּל
זוֹ
קְלִפַּת תַּפּוּחַ גְּרַנְד-סְמִית
מְרַקֵּד
בְּקִרְקַס יָדָהּ שֶׁל סָבְתָא
מְיֹעָד
לְהִנָּגֵס בְּשִׁנֵּי חֲלָבִי
סָבְתָא
חוֹבֶקֶת אוֹתִי בַּיָּד שֶׁל הַתַּפּוּחַ
(הִיא עַל
הַ'פוֹטֵל' שֶׁלָּהּ, אֲנִי בַּעֲמִידָה רְכוּנָה)
בַּיָּד
שֶׁל הַסַּכִּין מְגַלֶּפֶת שַׁלְשֶׁלֶת סִפּוּרִים רְחוֹקָה.
אָבְדָנֶיהָ
מַלְעִיטִים אֶת אָבְדָנִי
וַאֲנִי
נוֹגֶסֶת לוֹעֶסֶת בּוֹלַעַת
פּוֹעֶרֶת
זוּג יַלְדִּיּוֹת
שֶׁל טֶרֶם
הַכָּרָה בַּצֹּרֶךְ
לְהִתְפַּלֵּל
עַל הַזִּכָּרוֹן
גַּעְגּוּעִים
דּוֹהֲרִים כְּמוֹ מוֹשְׁכוֹת לְלֹא סוּס
מַתְרִיסִים
עַל הָאַיִן
אִבּוּד
שׁוֹבָב מְכַרְסֵם וּמַפִּיל
פֵּרוּרִים
שֶׁל עָבָר
בִּשְׁעוֹן
חוֹל זָחוּחַ
אוֹחֶזֶת בַּחֲלוֹם הַפָּתוּחַ
ניר לבן / דויד מור
נְקֻדּוֹת הַחֵן שֶׁל נְעוּרַי דּוֹהוֹת לְאִטָּן,
הֵן מִתְקַּלְפוֹת
כְּכָל שֶׁהַגּוּף מַמְשִׁיךְ לָרוּץ
לָכֵן אֲנִי עוֹצֵר אוֹתוֹ לְעִתִּים תְּכוּפוֹת
וּמְגַבֵּס אֶת עַצְמִי בִּטְיוּטוֹת הַשִּׁירָה
הַדָּם הַכָּחֹל שֶׁבְּרֵפִיל הָעֵט
מְחַדֵּשׁ
אֶת שֶׁפֶךְ רוּחִי
עוֹרֵק הַחַיִּים מְבַעְבֵּעַ מִתּוֹכוֹ
מִמֶּנּוּ אֲנִי מִסְתַּעֵף לְכַמָּה שָׂפוֹת
וּמִתְנַקֵּז לִנְקֻדָּה אַחַת
בַּעֲלַת רֵזוֹלוּצְיוֹת
גְּבוֹהוֹת
שָׁם אֲנִי בּוֹהֵק מֵאִי שְׁפִיּוּת
וְנֶחְלָץ מִגּוּף הַבָּשָׂר כְּמוֹ פְּקַק שַׁעַם
מִכֹּחַ הַהַתְמָדָה אֲנִי הוֹפֵךְ לִהְיוֹת יֶלֶד
וּמַבְהִיק כִּנְיָר לָבָן
סוף היום / אריק לוי
עוֹד יוֹם בְּחַיֶּיךָ חָלַף
עוֹד שְׁקִיעָה שֶׁנֶּעֶלְמָה בִּלְעָדֶיךָ,
הַגַּלִּים צִפּוּ לְךָ, הִתְפַּשְּׁטוּ עַד הַחוֹף
אַךְ כְּשֶׁלֹּא הִגַּעְתָּ - הֵם כְּבָר הָיוּ צְרִיכִים לַחֲזֹר
אֲוִיר בֵּין עַרְבַּיִם, צִיּוּץ בַּעַל כָּנָף
יְלָדִים חַסְרֵי דְּאָגוֹת עִם כַּדּוּר
קְצָת חִיּוּךְ שֶׁל נוֹסְטַלְגִּיָּה
יֵשׁ זְמַן לְעוֹד מִשְׂחָק אֶחָד
הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה לִפְנֵי שֶׁאִמָּא תִּקְרָא
מָתַי הִפְסַקְתָּ לִהְיוֹת יֶלֶד?
עם שלושה או ארבעה בחדר / נורית פרי
בהשראת יהודה
עמיחי
אַתָּה מְשׁוֹטֵט עִם שְׁלֹשָׁה
אוֹ אַרְבָּעָה
בַּחֶדֶר
הָלוֹךְ וָשוֹב וְחוֹזֵר
נִזְהָר בֵּין הַקּוֹצִים
סוֹגֵר אֶת הַחַלּוֹן מֵסִיט אֶת הַוִּלּוֹן
כּוֹשֵל לְתוֹךְ כֻּרְסָה
מַחְשְׁבוֹתֶיךָ מַכְהוֹת אֶת שְׂעָרְךָ הַלָּבָן
עוֹטְפוֹת אֶת הָאֲבָנִים שֶׁהִתְיַּשְׁבוּ עַל לִבְּךָ.
אַתָּה עוֹקֵר מִתּוֹךְ אָזְנֶיךָ אֶת מַכְשִׁיר הַשְּׁמִיעָה
שׁוּם דָּבָר שֶׁהֵם יָּגִידוּ לֹא יְשַׁנֶּה
עַכְשָׁו
למירי בן שמחון / אוה מורסיאנו
אֲחוֹתִי,
יֵשׁ
רְגָעִים בְּחַיַּי הָרְגִילִים מִדַּי
מוּל
שִׁמְמוֹן הַנּוֹרְמָלִיּוּת
אֲנִי
מוֹצֵאת לִי מָקוֹם בְּשׁוּלֵי
שִׂמְלָתֵךְ
הַמְּרַשְׁרֶשֶׁת מְשֻׁגַּעַת צְבָעִים
מַחְרוֹזוֹת
אַבְנֵי קְרִיסְטָל תְּלוּיוֹת עַל צַוָּארֵךְ
וַעֲגִילֵי
אַרְגָּמָן כְּבֵדִים מַדְגִּישִׁים קַו עִפָּרוֹן שָׁחֹר מִתַּחַת לָעֵינַיִם.
אֲנִי
מִתְנַדְנֶדֶת עַל חוּט פָּרוּם בַּמַּכְפֶּלֶת הַיְּשָׁרָה כְּפֶלֶס
שֶׁתָּפְרָה
לָךְ אִמָּא
כְּמוֹ
שֶׁצָּרִיךְ
קְצָת
מִתַּחַת לַבֶּרֶךְ.
הלבן הזה / יונה מוסט
''הַלָּבָן הַזֶּה
יוֹצִיא אוֹתִי מִדַּעְתִּי''
יונה וולך מתוך '' כְּלָבָן''
הַלַּח
הַזֶּה, הַמְּלֻכְלָךְ
הַבֹּהַק
הַמְּסַנְוֵר בַּתְּרִיס וּבָחַשׁ
הַמְּכוֹנִיּוֹת
הַזּוֹחֲלוֹת בַּצֹּמֶת
מִתַּחַת
לַמִּטְבָּח, לָעוֹר, אָבָק
עַל
מַדָּפִים וּמַחְזִיקֵי מַדָּפִים וְצִדֵּי הָרֹק
וְהֶעָלִים
לְשֶׁעָבַר יְרַקְרַקִּים (מָה שֶׁעָבַר)
נִגְרָפִים
מַרְקִיבִים עַל רִצְפַּת הַסָּלוֹן
וְהַמַּטְאֲטֵא
הֶעָקוּם
וַאֲנִי
הַפָּגוּם מִלְּכַתְּחִלָּה
אֵין
מָה שֶׁ
יָזִיז
אֶת הָאֲוִיר
אֵין
מָה
גַּעְגּוּעַ / עדנה חלד
וּמָה אֶזְכֹּר מֵאָבִי, שֶׁחַי חַיִּים גְּדוּשֵׁי הַרְפַּתְקָאוֹת,
אֶת דְּמוּתוֹ כַּבָּחוּר עַז-הַמֵּצַח בִּצִלּומִים מַצְהִיבִים,
אֶת רֵיחַ הָאַפְטֶרְשֵׁיְב שֶׁלּוֹ שֶׁלִּוָּה אֶת יַלְדוּתִי?
אֶת קוֹלוֹ הָרוֹעֵם קוֹרֵא לִי הַבַּיְתָה מֵהָרְחוֹב
וַהֲלֹא אִם יָבוֹא אֵלַי עַכְשָׁו בַּחֲלוֹם
יָבוֹא כְּזָקֵן רַךְ מַבָּט, רַגְשָׁנִי
וּכְלָל הִתְחַבְּטוּיוֹתָיו וּכְאֵבָיו
בָּעוֹלָם
יִתְנַקְּזוּ לִתְמוּנוֹת מְחַמְּמוֹת לֵב שֶׁל סוֹף יָמָיו,
וְלִתְשׁוּבָתוֹ הַשּׁוֹבָבִית, הַיַּלְדִּית
כְּשֶׁהָיָה מִתְלוֹצֵץ עִם רוֹפְאָיו:
מָה יֵשׁ לִי? פָּשׁוּט מְאוֹד.
יוֹתֵר מִדַּי אֲפִיקוֹמָנִים
הודיה / גל פלדמן
הָאִישׁ
לְיַד הַטֶּנְדֵּר
בַּחֲנָיָה
הַצִּבּוּרִית
קָם
נוֹפֵל קָם נוֹפֵל.
מַנִּיחַ
מִצְחוֹ עַל מִזְרָן
דַּק
וּבְחֻלְצַת
מִשְׁבְּצוֹת כְּחֻלָּה
קָם
נוֹפֵל קָם נוֹפֵל.
וַאֲנִי,
מֵהַמִּרְפֶּסֶת הַנִּשֵּׂאת
הַמְּהַדְהֶדֶת
שׁוֹמֵעַ
תְּפִלָּתוֹ
וְעוֹר
מִצְחִי
דַּק
כָּל
כָּךְ.